תולדות היהודים בטראנסילבניה במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה מימי השלטון ההבסבורגי ועד לאחר הפילוג הטראגי של קהילות ...

תולדות היהודים בטראנסילבניה במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה מימי השלטון ההבסבורגי ועד לאחר הפילוג הטראגי של קהילות ישראל בהונגריה ובטראנסילבניה (שנים 1711-1900) שני חלקים. "יצחק פרידמן" עם הדגשה וחתימה של המחבר

כריכה רכה

מצב טוב

עמודים  460 +XXVIII

הספר "תולדות היהודים בטראנסילבניה במאות השמונה עשרה והתשע עשרה" מתאר בשני כרכיו (בחמישה עשר פרקים) את מסכת חייה והתפתחותה של היהדות בנסיכות טראנסילבניה לשעבר, כחלק של המונרכיה ההבסבורגית, החל בראשית המאה

ה-18 (1711) ועד לראשית המאה ה-.20 החלק הראשון, עוסק בתיאור חיי יהדות זו, כאמור מימי ראשית השלטון ההבסבורגי בנסיכות ט' ועד לתקופת הריפורמה הפוליטית של קיסרות אוסטריה ההבסבורגית בשנים 1711-1830. החלק השני, של הספר דן מתקופת הריפורמה הפוליטית בנסיכות זו, דרך ימי המרד ההונגרים (1848) בעיקר בט' ועד לאחר הפילוג הטראגי של קהילות ישראל בהונגריה ובט' (1868) לשלושה הזרמים הדתיים הנודעים (האורתודוכסיה, הסטטוס-קוו אנטה והניאולוגיה), כשחיי היהדות בהונגריה ובט' הושפעו מעלילת הדם הנוראה כתוצאה ממותה של נערה נוצריה בכפר הונגרי קטן (טיסא-סלר, , Tisza-Eszlar) התגבשות התנועה האנטישמית והפרעות ביהדות הונגריה וטי כאחת, שבישרו כבר בשלהי המאה ה-19 על השואה האיומה מאמצע המאה ה-20. כן מתארים פרקי הספר את: מעמדם המשפטי, הכלכלי, החברתי, התרבותי, החינוכי היהודי, היצירה הדתית, פריחת חכמת ישראל הכללית, השושלות הרבניות ואת צמיחת

החסידות בקהילות ט'. אחד החידושים במחקר זה, הוא חישוף המפגש ההיסטורי בין יהדות אשכנז מזה לבין צאצאי המגורשים מספרד ומפורטוגל (נמלטי האינקויזיציה) מזה, בדרום טראנסילבניה ובמרכזה.

פרופ' יצחק פרי (פרידמן), מחברו של מחקר - ספר זה, נולד בטראנסילבניה (בטג'-מוראש, מארוש-ואשאר-האי ובגרמנית נוי-מארק אם מוראש "ליד הנהר מוראש"), כבנה של משפחה מסורתית, למד בשעתו ב"חדר" וב"ישיבה" וסיים לימודי תיכון כאקסטרניסט בגימנסיה יהודית בט'. מחודש מאי 1944 היה בגיטו ובמחנות מוות גרמניים עד למאי 1945. הוכרח להשתתף בצעדת המוות במשך כחודשיים מבונה מונוביץ ועד לנידער-שלזיה, קרוב לדרֶזְדֶן. לאחר שיחרורו הגיע כפליט לאיטליה שם נתקבל ולמד בסמינר למורים ורבנים היחיד שנפתח לאחר השואה באיטליה. לאחר עלייתו לארץ (סוף 1946) הצטרף לכוחות שלחמו בבריטים ונימנה עם אחת הפלוגות שהגנה על צפון הארץ נגד הפולש הסורי. פלוגתו עצרה "בגופה" את פלישת הסורים. כן השתתף כלוחם במצור על צפת ושיחרורה תחת פיקוד

הגדוד השלישי של הפלמ"ח. עם סיום קרבות מלחמת העצמאות, עסק בהוראה - ביסודי, בתיכון, בהכשרת מורים שימש כמורה, כמנהל, כמדריך פדגוגי, כמנהל מכללה לאקדמאים, כמפקח על הכשרת מורים, כמנחה סטודנטים לתואר שני ושלישי. סיים בארץ לימודי: ב"א, מ"א ולימודי דוקטור וזכה לדוקטורט שני מאוניברסיטה אמריקאית. לימים שימש כיו"ר מנחים מאוניברסיטה אמריקאית בארץ וכן כראש המכללה האקדמית בחולון (12 שנה), היה יו"ר בפועל של אירגון מורי המכללות וכן יו"ר איגוד מנהלי המכללות להכשרת מורים בישראל. חבר בהנהלת התאחדות עולי הונגריה ונימנה עם ראשוני המייסדים של המוזאון ובאוניברסיטאות

למורשת יהדות הונגריה בצפת. כתב מעל ל-12 ספרים על נושאים שונים בתולדות יהדות הונגריה וט' ופירסם עשרות מאמרי חינוך ומעל ל-23 מחקרי זוטא בתחומי הכשרת מורים וחינוך מבוגרים. נשוי ואב לשניים, בן פסיכולוג, בת מורה לאנגלית.