הזוהר הקדוש של הצדיק בעל המופת רבי חיים אריה לייב (רוטנברג) מסטוויסק על ספר הזוהר וילנא חברותא של החפץ חיים , הוא ...

הזוהר הקדוש של הצדיק בעל המופת רבי חיים אריה לייב (רוטנברג) מסטוויסק על ספר הזוהר וילנא חברותא של החפץ חיים , הוא היה המיועד להוציא את המשנה ברורה ,

נולד לרב יוסף, מילדותו נהג בהנהגות יוצאות דופן של פרישות. בגיל שמונה עשרה נסע לאיישישוק ושהה בה חמש שנים בחברת תלמידי החכמים הפרושים במקום. בשנת תרי"ט (1859), בגיל עשרים ושלוש, התמנה כרב באורלובה. בהמשך התמנה כרב ואב"ד העיר סטוויסק שבמחוז ביאליסטוק שבליטא הפולנית וכיהן בה עד פטירתו.

היה מ"בעלי המופת" המפורסמים בליטא. החפץ חיים היה בא אליו ולומד עמו ביחידות, וכשהיה שב לעירו ראדין נהג לספר באוזני בני הישיבה על צדקותו. לפני שהוציא את ספרו משנה ברורה פנה אליו החפץ חיים בבקשה שיוציא לאור ספר הלכתי המרכז את הדינים הנחוצים ליום-יום שיתאים לבני דורנו, אולם הוא התחמק והחזיר את ההצעה לחפץ חיים עצמו. במהלך חיבור הספר נסע החפץ חיים מספר פעמים לסטוויסק כדי להתייעץ עמו בנושאים הלכתיים[1]. היה אוסר להכניס עיתונים לביתו, אך כאשר נזקק משום "תקנת עגונה" לראות מודעה שנדפסה ב"הצפירה", ציווה להוציא את העיתון לחצר ביתו, כשהוא עוצם את עיניו וקוראים באוזניו את המודעה הדרושה[2].

היה נשוי בזיווג שני לגיטל, בת ר' אריה לייב קרצ'מר מביאליסטוק. אחותה, הנדל, הייתה אשת הרב יוסף זונדל הוטנר. מזיווגו זה נולד בנם הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי. בזיווג שלישי נישא ליוכבד בת הרב יהושע סגל מוורשה - בנו הצעיר של הרב יחזקאל הלוי אב"ד בוברויסק, ממנה נולדו לו שני בנים ובת.

נפטר בכ"ח בסיוון תרנ"ח ונקבר בסטוויסק. לאחר פטירתו באו ראשי קהילתו אל הרב מאיר שמחה כהן כדי שימליץ על מועמד חלופי, אך הוא דחה אותם באומרו כי לשווא יחפשו לו תחליף, שכן "לא הניח אחריו כמותו".

מצב : חסר שער לחלק במדבר .מעט דפים מנותקים .כריכה מנותקת בחלקה .