מכתב רבני ירושלים על מעות ששלח הגה"ק רבי אליהו גוטמאכער מגריידיץ ע"י הבנקאי המפורסם יעקב ואלירו - תרכ"ד.

מכתב רבני ירושלים על מעות ששלח הגה"ק רבי אליהו גוטמאכער מגריידיץ ע"י הבנקאי המפורסם יעקב ואלירו - תרכ"ד.

מכתב קבלה מיום ה' בתמוז תרכ"ד מגאוני ירושלים על סכומים שהועברו אליהם מאת הרה"צ רבי עקיבא לעהרין ראש ה'פקידים והאמרכלים' (פקאו"מ) באמסטרדם תמורת מעות שהועברו אליו  מאת הגה"ק רבי אליהו גוטמאכער מגריידיץ, על ידי הבנקאי המפורסם "הסוחר החה"ש מוהר"ר יעקב ואלירו ני וחבירו פעיה"ק...".

ומסיימים בברכות: "... משכורתם תהא דשלימה רצון ה' תעטרנם כחומה..." וחותמים בחתימת יד קודשם: " יעקב תאומים, אברהם אייזנשטיין, הגאון ר' מאיר לוצינער ממינסק,   "משה יהודה לייב מקוטנא, בנימין דוד מווילנא, יעקב ברלין"

הגאון ר' אברהם אייזענשטיין: נולד בשנת תק"ס בעיר דראהטשין הסמוכה להוראדנא. נשא את בת הגאון ר' חיים כהן אב"ד פינסק. בשנת תקפ"ג עלה יחד עם חמיו לצפת בעלייה הגדולה של תלמידי הגר"א. בשנת תקצ"ד החל לכהן כדיין בבית דינו של הגאון ר' ישראל משקלאוו בצפת. ברעש הגדול בשנת תקצ"ז, לאחר שאיבד את משפחתו בה, עבר לירושלים, שם היה מראשי הציבור, ושימש כראש ה'ועד הכללי' בירושלים. נפטר בחודש אלול תרמ"ו.

לאחר פטירת הר"א אייזנשטיין, פרסם עליו ר' יושעה ריבלין מאמר זכרון ארוך ומרגש:

"אברהם בן שמנים ושש שנים במותו וששים ושלש שנה ישב בארצנו הקדושה. תולדותיו בעיר קטנה דרהיטשין אשר בפלך גרודנא, וגודל על ברכי התורה, וישקוד על דלתותיה ויצליח בלמודה, וישא לו אשה בעיר פינסק, אשר שמה ישב אז לכסא הרבנות הרב הגאון ר' חיים כהן ז“ל. ויהי בהוסד תחלת ישוב אה”ק במצות הגר“א מווילנא ז”ל ע“י תלמידיו הגאונים זיע”א אשר חרפו נפשם לגשת אל הקדש, ויהי גם הרח“כ בין העולים וילך אתו אברהם, הוא אברהם אשר עסקנו בקבורתו היום. בן עשרים ושלש היה אברהם בצאתו מחו”ל...".

"ויתמנה הר”א א“ש ז”ל לדיין בתוך בד“צ הנקבע בעת ההיא שמה. ויהי בשנת תקצ”ז, ויהי הרעש הגדול על אדמת הגליל אשר החריב את ארץ הגליל ואת עריה, את צפת ואת טבריה עד היסוד ויהי הרג רב ביום המר והנמהר ההוא בנפול בתי העיר וכל מגדליה ויהיו גם בני בית אברהם, אשה ובנים ובנות, בין ההרוגים. ויצל אך את נפשו ונפש בת אחת ילדה קטנה. ושארית הפליטה עזבו את צפת וילכו ציונה לכונן להם מושב בעיר אשר עיני ד' אלהינו בה וירבו המכשולים והמפריעים מרבה להכיל, ויעצמו תלאותיהם ומצוקותיהם למעלה למעלה אז נועצו ראשי עם יחד לשלוח שלוחים אל אחינו שבגולה, וישימו עיניהם בהר“א א”ש לשלחו להונגריה. וילך למסעיו וישא חן וחסד בעיני גדולי המדינה ההיא".

" ואברהם שב למקומו וישב לו באהלה של תורה בשקידה עצומה. וד' הזמין לידו ס' “שטה מקובצה” לס' קדושים כ“י, ויהי הוא יושב ומעיין בו בלילה לאור הנר, ויתנמנם מעט, ותפול הנר על הספר ותבער בגליוניו. ויהי טרם הקיץ וטרם כבה, ויאכל האש קצה העלים לארכם, וימאן הר”א להתנחם על האבדה הזאת, ויקבל עליו להחזירה מפלפולו ומיום ההוא והלאה שם כל מעינו בספר הזה להשלימו. אין קצה לכל העמל והיגיעה אשר הסב אל המלאכה הזאת עד השלימה. ויהי אך כלה מלאכתו, ויאמר להביא את פרי עמלו לביה“ד, והנה מו”ס אחד השיג כ"י שלם אחר, וידפיסהו. רב מאד היה צערו כי עלתה יגיעתו לתוהו, אך גם רבה מאד שמחתו בראותו כי כיון תמיד אל האמת, קלע אל השערה ולא החטיא. בהיות הר“א עוסק בתורה, לא הפנה לבו גם מתקוני העיר, ויהי ראש וראשון למיסדי קופת גמ”ח. היא הקופה אשר רבו אוצרותיה עד לאלפים וחמש מאות נאפוליון, ותהי תשועה גדולה לירושלם, ותשקע בסופה בבנין בית הכנסת הגדול בחצר ר' יהודה החסיד אשר בלע הון רב. ובשנת כת“ר בהפרד בני מחוז גרודנא מעל ווילנא, אֵם הכולל בעת ההיא, ויבחרו בהר”א א“ש ז”ל לממונה בכולל ההוא, ויעמוד במשרתו מספר שנים, עד כי הצרו בני צרויה את צעדיו, וילאה נשוא עוד את התלאה ואת הטורח, ויתפטר ממשמרתו. ובשנת תרכ“ו בטרם עוד התפטר הר”א א“ש ממשמרתו בכולל גרודנא, הואילו כל הכוללים הנפרדים והתאחדו בעניני הנהגת העיר ובעניני הכספים הבאים מהארצות, אשר התנדבו לשם כלל א”י מבלי הפרד בין הדבקים, ויכוננו את בית ועד הכללי, וישבו בתוכו שבעה טובי העיר ואברהם בראשם. עשרים שנה שרת במשרתו זאת באמונה ונקיון כפים ובלי שום פרס. כארבע עשרה שנה שמר משמרתו כשכיר הבא בשכרו ולא מנע עצמו מבית הועד אפילו יום אחד, נכנס ראשון ויצא אחרון וכל דברי בית הועד נחתכין על פיו".

" על פיו היה רגיל “בית הועד” להביא אליו אחדים ממכתבי העתים בשפת עבר, כי אמר: בית הועד הכללי הוא לב ירושלם, וירושלם הוא לב כל העולם כולו, וראוי הוא ללב העולם אשר ידע משלום אבריו בכל מקום. וכשהיה קורא מפורענותן של ישראל זלגו עיניו דמעות".

"וכן כל אותם הימים שהיה הרב הגאון מהר“מ אויערבאך זצ”ל האב"ד לקהלות האשכנזים בירושלם, היה רבי אברהם דיין מצוין בבית דינו בלי שום קבלת פרס".רבי יעקב ואלירו:  נולד באיסטנבול כצאצא למשפחה מגולי ספרד, למשפחת אנוסים שהיגרה מספרד לתורכיה, ובשנת תקצ"ה בערך עלה לא"י והחל לעסוק בפעילות עסקית עד שיסד עם מספר שותפים את הבנק הראשון שפעל בארץ, 'בנק ואלירו ושותפיו.  דרך הבנק שהקים ר' יעקב, הועברו מארצות אירופה לא"י כספים רבים שנועדו לישוב ולמוסדות היהודיים וכן חלק מכספי ה'חלוקה' שיועדו לעניי ירושלים. 

רבי יעקב תאומים: רב קהילת וילאן, עלה לארץ ישראל והיה מדייני בית הדין לעדת האשכנזים בירושלים.

הגאון מקוטנא - רבי משה יהודה ליב זילברברג: תקנ"ד-תרכ"ה בעל "זית רענן" ו"תפארת ירושלים". מגדולי הדור הנודעים בפולין. כיהן ברבנות בכמה ערים בפולין ונודע שמו לדורות על שם כהונתו כאב"ד העיר קוטנא. עלה לארץ בשנת תרי"ז, והיה אחד מגדולי הרבנים בירושלים. כבר בחו"ל העמיד תלמידים הרבה, ורבים מרבני ואדמו"רי פולין היו מתלמידיו. בשבתו בירושלים עסק בתורה כל שעות היום, כשהוא יושב מעוטף בטליתו ומוכתר בתפיליו. תלמידים רבים מבני ירושלים היו באים לביתו לשמוע את שיעוריו הנפלאים בתלמוד. דרכו של הגאון מקוטנא הייתה למסור שני שיעורים בכל יום - בשעות הבוקר היה משמיע שיעור בגפ"ת [גמרא, רש"י ותוס'], ובשעות הערב היה משמיע את שיעורו בפוסקים. מעמדו הוכר בעיר כאחד מגדולי התורה, ואף נתכנה בתואר "מרא דארעא דישראל", כשהוא מנהיג את העיר יחד עם רבי שמואל סלנט ורבי מאיר אויערבאך בעל ה"אמרי בינה" (שעלה מקאליש לירושלים כשלוש שנים אחריו).

רבי יעקב ברלין: תק"ן לערך - תר"ל, אביו של הנצי"ב מוולאוז'ין, עשיר ונדבן גדול, בהגיעו לגיל ששים עלה מרוסיה לירושלים בשנת תר"י (1850), והיה מגבאי הישיבה ותלמוד תורה "עץ חיים". 

חתימה נוספת .. ריבלין בלועזית, חתימה נוספת לא מזוהה.

מפרט: [1] דף כחול, 13.5 / 11 ס"מ.

מצב: כללי טוב, קמטים, כתמים ספורים.