Levi Eshchol 14, Jerusalem, Israel
The auction has ended
|
LOT 260:
Kollel Hod – Appointment Document of Supervisors and Leaders – Signed by the Leading Rabbis of Jerusalem, Its Sages ...
more...
|
|
|
Sold for: $550
Start price:
$
500
Buyer's Premium: 23%
More details
VAT: 17%
On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
|
Kollel Hod – Appointment Document of Supervisors and Leaders – Signed by the Leading Rabbis of Jerusalem, Its Sages and Shadarim – Jerusalem, 1852
כתב יד, שטר הרשאה לשלושת הממונים על כולל הו"ד (הולנד ודויטשלנד) הרבנים יוחנן צבי שלאנק, רבי ליב שעפס, ורבי יהודה ליב גאלדשמיטד, "שיהיו ממונים, מנהיגים, ומנהלים מורשים לטובת הכוללים הנ"ל". ירושלים, ר"ח ניסן, תרי"ב.
על השטר באו חתימות יד שד"רי ירושלים, רבני הכולל, בתוספת כתב יד וחתימות חכמי ירושלים הספרדים.
חתימות שדר"י ירושלים ורבני הכולל:
"
הק' משה זאקס" "הק' אלעזר בן הדיין מהורי"ל הש"ט (הלברשטאם)", "
נאום עזריאל זעליג... הויזדארף", "
אלשיבה שרה חיי'[ה]
בערגמאן", "הק' משה יהודה במהור"ר נח לנאטיק זללה"ה", "הק' אלעזר משה ב"ה בליץ", "
בנימין בן כ' אברהם זלה"ה לילעלנטהאל", "שלמה ליעברעכט", "יצחק ראזענטהאל". בנוסף חותמת הכולל במרכז הדף.
הגאון רבי יצחק קובו (תק"ל-תרי"ד) - מחכמי שלוניקי, עלה לירושלים, בשנת תקנ"ט חתם בין רבני ירושלים, בשנת תקפ"ח חתם על כתב שליחות רבי יוסף דוד עייאש. חיבר "דגל מחנה" על ספר "מחנה אפרים", "תפארת בחורים" (ירושלים תרנ"ח). נתמנה לראשון לציון בירושלים בשנת תר"ח על מקום רבי אברהם חיים גאגין. בגיל 84 שנה יצא בשליחות קהלת ירושלים יחד עם רבי שאול אלישר, ונפטר במצרים (בדרכו ללונדון). נכדו רבי יצחק בדהאב - ראש ישיבה בירושלים - החזיק בכתביו והזכירם ב"פרדס התורה והחכמה" ו"ציון וירושלים". חיבר גם "הדר זקנים". חיבורו "דגל מחנה" (ירושלים, תרנ"ז-ח) (אוצר הרבנים 10967).
הגאון רבי משה פארדו – המפ"ה (תקע"ד-תרמ"ח) מגדולי חכמי ירושלים, בתחילה שימש כדיין בבית דינו של הראשון לציון רבי אברהם אשכנזי. בשנת תרכ"ז כיהן כאב"ד בירושלים. בשנת תר"ל יצא לשליחות בערי אפריקה, בחזרתו דרך מצרים נתמנה לרבה של אלכסנדריה. חיבר ספרים חשובים בהלכה "צדק ומשפט" - על שו"ע חושן מפשט. "שמו משה" - שאלות ותשובות. הוראה דבית דין ועוד. כתבים רבים ממנו נותרו בכתב יד.
הראש"ל רבי רפאל מאיר פאניג'יל - המרפ"א (תקס"ד – תרנ"ג), גאון ומקובל, סבא דמשפטים, הוכתר לראשון לציון אחר פטירת רבי אברהם אשכנזי בשנת תר"מ, חתנו הוא הרב חיים משה אלישר בנו של הרב היש"א ברכה מחבר ספר משה האיש ועוד, בהיותו עוד בן ל"ז שנים נשלח הרב לתוניסיה ואלג'יר. נודע כבעל מופת - ובעת ביקורו בתונס בשנת תרכ"ג היתה עצירת גשמים ושנת בצורת, רבני המקום פנו לרב שיתפלל לגשמים, והנה קרה הנס שבטרם סיים רבנו את תפילתו נתקדרו השמים בעבים וירדו גשמי ברכה מרובים, ויהי לאות ולמופת בקרב הצבור, ומאורע זה פרסם את שמו, הרב תקן תקנות רבות בקהילות שאליהם הגיע אחת התקנות נדפסה בספרו "לב מרפא" בהקדמה בשם "זכרון לפני ה' תמיד".
רבי משה זאקס (נפטר תר"ל) - חתן רבי צדוק הלוי (שע"ש נקרא החצר "ר צדוק'ס האש"). תלמידם של החת"ם סופר, רבי עקיבא איגר, רבי אברהם בנימין זאב המבורג - ראש ישיבת פיורדה, הרב נחום טרייביטש, ורבי מרדכי בנט. עלה לארץ בשנת תקצ"ד והיה מגדולי חכמי ירושלים. פעל לבנית בתי מחסה, ולעיסוק בחקלאות. בשנת תר"כ יצא בשליחות כולל הו"ד ו"בתי מחסה" לגיוס כספים באירופה. ראש משפחת זקש בירושלים. (אוצר הרבנים 14684)
רבי עזריאל זעליג הויזדורף (תקפ"ו-תרס"ה) – כונה רבי זעליג דייטש בעקבות מקום הולדתו בגרמניה דאז. תלמידו של רבי פנחס המבורגר, עלה בשנת תר"ז לירושלים, נתמך על ידי כולל אשכנז ובהמשך הפך לאחד ממוניו, מראשי כולל הו"ד, יצא כשד"ר לאירופה לאסוף כספים לפרויקט "בתי מחסה והכנסת אורחים" בעיר העתיקה, פעיל חשוב בבניית בית החולים שבנתה משפחת רוטשילד בירושלים והיה אחראי על משק הבית חולים. מראשי המארגנים של קבלות הפנים לאורחים חשובים בירושלים ביניהם הברון רוטשילד וקיסרי אירופה שביקרו בירושלים.
אלישבע שרה חייה ברגמן אשת הגאון רבי אליעזר ברגמן (תקנ"ח-תרי"ב) מתלמידי חכמים החשובים שעלו לירושלים במאה ה – 19. תלמיד חכם, דרשן ושד"ר ומבוני היישוב הישן בירושלים. תלמידו של רבי אברהם בינג מוורצבורג ותלמיד רבי וולף המבורגר בפיורדא, למד בחברותא עם הגאון רבי יעקב עטלינגר בעל "ערוך לנר". בשנת תקצ"ד, עלה לירושלים ויסדר את כולל הו"ד (הולנד ודוישטלנד), בנו רבי יהודה היה חתן רבי נחום משאדיק, מאות גליונות מחידושי תורתו נמצאים בידי צאצאיו, התכתב בהלכה עם גדולי דורו כמו ה"כתב סופר" רבי ישראל משקלוב ועוד. ספריו שנדפסו הם "שערי אביב" "בהר יראה". נפטר בי"ט ניסן תרי"ב ועל כן לפנינו חתימת אשתו.
רבי בנימין ליליינטהאל (תקנ"ד-תרל"ד) נולד במינכן. בשנת תר"ז עלה לירושלים, מהראשונים שראו צורך לפתיחת כולל לעולי אמריקה, חבר בחברת גמילות חסדים "אהבת ציון", שנוסד ע"י מאיר שנבוים. כל ימיו ישב על התורה ועל העבודה. לבוש היה כאחד מחכמי הספרדים. מבוני ועסקני ירושלים. (אנציק' לחלוצי היישוב ובוניו כרך ו עמ' 2569).
[1] דף מקופל. מתוכו [1] עמוד כתוב. גודל עמוד 20.3X15.5 ס"מ. מצב טוב מאוד. סימני קיפול חלשים. שני כתמי שמן בחלקו הריק של הדף.
