Levi Eshchol 14, Jerusalem, Israel
The auction has ended
|
LOT 158:
Manuscript – Psak Din Signed by the Sages of Mogador and Marrakech – [Morocco], 1901
more...
|
|
|
Sold for: $220
Start price:
$
200
Buyer's Premium: 23%
More details
VAT: 17%
On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
|
Manuscript – Psak Din Signed by the Sages of Mogador and Marrakech – [Morocco], 1901
כתב יד – תשובה הלכתית ופסק דין בענין בעל שיורש את אשתו במחוזק ולא בראוי. כתוב בכתיבה נאה ומסודרת בחתימת רבני מוגאדור –
רבי אברהם צבאח, ורבי יאודה בן מוייאל.
שורה נוספת בכתב יד - קיום הפסק, בחתימת רבני מרקאש –
רבי שלמה בן יעקב אסבאג רבי אברהם בן מוחא ורבי ימין כהן.
מוגאדור – מראכש, תרס"א. הבעל: אליהו אלטאראס, האשה: מרים בת רבי שמואל ומסעודא צרפתי, שמותיהם נכתבו באותיות מרובעות.
רבי אברהם צבאח (נפטר תרס"ה) – נולד במרוקו, ועלה בצעירותו לארץ ישראל, התיישב בטבריה והיה לתלמידו של רבי חיים שמואל הכהן קנורטי. היה סופר מהיר ואחד מחברי ישיבת בית יעקב (חתום על תנאי הישיבה עם חכמי ורבני הישיבה בשנת תרי"ז). בשנת תרכ"ה וכן בשנת תרל"ג יצא כשד"ר למערב הפנימי (מערב מרוקו) יחד עם חבירו הרה"ג רבי בכור חביב חיים דוד סתהון. בשנת תרמ"ד חזר למרוקו, ונתמנה לראב"ד ור"מ במוגאדור. חבריו לבית הדין במוגאדור – רבי יאודא ן' מואייל (שלפנינו חתימתו) ורבי מסעוד כנאפו. חידושי תורה רבים ממנו נדפסו בספר יש"א איש להרי"ש אלישר.
רבי יאודה בן מוייאל (תקפ"ח-תק"צ – תרע"א) – נולד בתארודנת שבמרוקו, לרבי מכלוף מוייאל. מנערותו קיבל על עצמו עול תורה בשקידה עצומה ובעודו נער סיים את הש"ס ונבחן על ידי גדולי עירו שמצאוהו בקי בו. למד בישיבתו של דודו מצד אמו הגאון רבי יעקב בן שבת שגידלו והעריכו מאוד. החל לכהן כדיין במו"צ בסאפי בעודו צעיר לימים. ולאחר מכן בעיר מוגאדור שם כיהן כראב"ד וכמרא דאתרא. וכן כראש ישיבה שם ולימד שיעורים כסדרם לתלמידים במסכתות ובטור. במוגאדור ישב ברבנות לצד
רבי שלמה אסבאג ורבי אברהם צבאח (חתימותיהם לפנינו). בשנת תרס"ב בכהונתו כראב"ד ישבו בבית דינו רבי יוסף בן עטר ורבי מסעוד כנאפו. עמד בקשרי מכתבים עם דיינים מחוץ לעירו. והופנו אליו שאלות רבות ולעתים שלח את הפסקי דין לרבנים אחרים לחוות דעת. נתן הסכמות רבות לספרים ביניהם: "רוח יעקב" לדודו ורבו רבי יעקב בן שבת, "נחלת אבות" לרבי יצחק קורייאט, "בן מאיר" לרבי מאיר קורקוס, ועוד. בקי ויודע בחכמת החשבון. תפילותיו היו מקובלות לפני המקום ועשו פירות ורבים מהבאים אליו נושעו באופן פלאי בבחינת "צדיק גוזר והקב"ה מקיים", היה עובד השם מופלא, אציל נפש ומדבר בנחת עם הבריות, שתקן מטבעו, ענוותן ושפל ברך. פניו כפני מלאך המעידים עליו קדושה וטהרה.
מסופר, שבסוף חודש אלול שנת תר"ע הגיע לירושלים ושהה בה כארבעה חודשים, בסוף חודש טבת בשנת תרע"א התארח בסעודה שלישית עם רעיו ובסוף הסעודה ביקש מהמסובים לבוא לביתו בעוד כשעה לערוך לימוד במנין, וכן היה, כל אחד פנה לדרכו והרב הלך למקווה וטבל ועלה לביתו והמתין לבאים, כשבאו ישבו סביב השולחן ולמדו יחדיו ופני הרב כתמול שלשום, פתאום קם הרב ונשכב על מיטתו בנחת וביקש "קראו נא קריאת שמע כי בא מועד" הלומדים נדהמו והתקשו להבין ולהאמין, אך הרב חזר ואמר "בא יומי ועתה עת קריאה" ואכן תוך כדי הקריאה נסתלקה נשמתו למקומה במוצאי שבת כ"ט טבת תרע"א. נטמן בהר הזיתים בירושלים.
בניו: רבי דוד, רבי מסעוד, ורבי יצחק. ספריו: "שבט יהודה" – שו"ת, חידושים וביאורים. (ירושלים, תשנ"ד) יצא מתוך כתב יד.
רבי שלמה אסבאג – בן רבי יעקב, מו"צ במוגאדור שבמרוקו. חתום על פסק דין משנת תרמ"א.
רבי אברהם אבן מוחא – כיהן כרב ודיין בעיר מראכש, מאוחר יותר התשקע בירושלים, וקנה לו "שם" בעיר הקודש. שבחים רבים העריפו עליו הרבנים רבי יוסף בן נון ורבי אליהו חזן, נתן הסכמות על הספרים "גבעת שאול" לרבי שאול נחמיאש (טאנכיר, תרס"ה), "אביעה חידות" ו"זמן בית דין" לרבי אברהם שלום חי חמוי (ליוורנו, תרמ"א), "הוד יוסף" לרבי יוסף ארוואץ (ירושלים, תרס"ה). נקבר בהר הזיתים בקרבת יד אבשלום אך קברו חולל על ידי הצוררים ואיש לא ידע את קבורתו.
[1] דף גדול מקופל. [1] עמ' כתוב. גודל עמוד: 37/23 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול, קרעים קלים מחמת הקפלים. קרע קל בראש הדף בצד ימין ללא חסרון.
