Levi Eshchol 14, Jerusalem, Israel
The auction has ended
|
LOT 155:
Manuscript and Signature of the Meluban the Tzaddik Rabbi Yehuda Ben Atar / Manuscript and Signature of Rabbi ...
more...
|
|
|
Sold for: $1,600
Start price:
$
1,200
Buyer's Premium: 23%
More details
VAT: 17%
On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
|
Manuscript and Signature of the Meluban the Tzaddik Rabbi Yehuda Ben Atar / Manuscript and Signature of Rabbi Yaakov Ibn Tzur – Fes, 1729
שטר ופסק דין על חזקת חצרות, בכתב יד קדשו וחתימתו של הגאון המלומד בניסים רבי יהודה בן עטר זיע"א. עם כמה שורות נוספות וחתימה נוספת בכתב יד קדשו. 16 שורות מלאות, ו-9 שורות חלקיות בכתב יד קדשו, ועליהם שתי חתימות ידו. חתימות נוספות של חכמי פאס – שלום אדרעי, סעדיה בן רבי מימון אפלאלו, ורבי יעקב בן יוסף אבן מלכא. פאס, תפ"ט.
מעבר לדף פסק דין נוסף, בעצם כתב יד קדשו וחתימתו של רבי יעקב אבן צור משנת ת"ץ.
רבי יהודה אבן עטר (תט"ו-תצ"ג) מגדולי וקדושי מרוקו לדורותם. דמות מופת הנקרא בפי יהודי מרוקו "רבי אל-כביר" - הרב הגדול. כיהן כאב"ד בערים פאס ומקנס שבמרוקו. כל חייו שקד על התורה והעבודה. גאון ובקי בכל מקצועות התורה. במשך כל חייו גם כשכיהן ברבנות התפרנס מגיע כפיו בהיותו צורף מומחה ולא חפץ לקבל שכר מקופת הציבור. כבן 43 (שנת תנ"ח) נתמנה כדיין בפאס יחד עם רבי וידאל הצרפתי ורבי מנחם סרירו. בשנת תס"א נאלץ לנדוד לעיר מקנס, יחד עם רבים מיהודי פאס לאחר רדיפת המלך איסמעיל. במקנס ישב בבית הדין יחד עם רבי שמואל הצרפתי. לאחר פטירתו כיהן כדיין יחידי במקנס. בשנת תס"ד חזר לעיר פאס. עמד בראש הקהילה היהודית ותיקן תקנות בעניני הקהילה. בשנת תפ"ג ישב ראשון בדין עם רבי יעקב אבן צור שהיה לו לתלמיד חבר. היה רגיש מאוד לסבלו של הציבור, וביתו היה פתוח לפני כל שואל ומר נפש.
קדושתו נתפרסמה בפרט לאחר המעשה הנורא והנשגב הידוע, שמושל המדינה הזמין מהרב עבודה של צורפות, אולם מנהגו בקודש של הרב היה, שכאשר היה לו את פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו היה שוקד על התורה ולא קיבל עבודה חדשה עד שהפרוטה אזלה מכיסו. בשל כך כעס המושל והשליכו לכלא, וכשלא היה לקהילת היהודים את הכסף הנדרש לפדיונו, הושלך לגוב אריות והוא שהה שם יממה ללא פגע. יהודי מרוקו היו נשבעים בשמו ובפיהם מסופר כי הרב זכה לגילוי אליהו הנביא.
מרן החיד"א בספרו שם הגדולים בערכו כותב עליו:
"ושמעתי מפי רבנן קדישי חכמי המערב כי היה איש אלהים קדוש, ולא נהנה בכבוד תורה ולא קבל הספקה מהקהל, והושלך לגוב אריות וניצול, אחר שנשאר יום ולילה, והיה קידוש ה' גדול, והיו נשבעים כל אדם בו והנשבע על שקר ימות, ועוד נפלאות שמענו ונדעם הן בעודנו חי אף כי אחרי מותו למשתטח על מצבתו תנצב"ה".
לאחר פטירתו ישב על כסאו כאב"ד, רבי יעקב אבן צור, שנשא עליו קינה שנדפסה בספר שיריו "עת לכל חפץ". וכך מספר רבי יעקב אבן צור בספר הנ"ל:
ובתוך ימי אבלו של הצדיק הנזכר, ראיתי בחלומי שהייתי עסוק בהספדו והייתי מקונן איזה קינות. ובא לפני לכם אחד ויגער בי, ויאמר לי, האם בקינות כאלו ראוי להספיד אדם גדול כזה ? ואען ואומר, ובאיזה קינות ראוי להספידו ? ויהי כמשיב : היה לך להכין קינות של זהב וכסף ולקונן עליו כפי ערכו וכבודו. ולמחר בזכרי את החלום יסדתי זאת הקינה וסגרתי בתיה בפסוק זהב.
חיבוריו: מנחת יהודה – דרשות. שיר מכתם – הלכות שחיטה וטריפות. ספר על דיני גט וחליצה. פירוש על מדרשר רבה. שאלות ותשובות. זכרון לבני ישראל. חלק מספריו נותרו בכתב יד, ותשובות ממנו פזורות בספרי רבני מרוקו שבאותה תקופה. נתן הסכמות לספרי חכמי דורו ביניהם ספר חפץ ה' לרבי חיים בן עטר. נמוקי שמואל לרבי שמואל הצרפתי , אוזן שמואל רבי שמואל די אבילא ועוד. בנו רבי עובד, נכדו רבי יהודה בן עטר (השני).
הגאון הקדוש רבי יעקב אבן צור (תל"ג-תקי"ג), מכונה היעב"ץ, מגדולי וקדושי חכמי מרוקו בתקופת ההוד, גדול פוסקי מרוקו בעל שו"ת "משפט וצדקה ביעקב", כבר בילדותו התבלט בקדושתו וצדקותו, בצעירותו התמנה לדיין בבית הדין לצד רבי יהודה בן עטר ורבי שמואל הצרפתי, לאחר פטירת רבי יהודה בן עטר כיהן כראב"ד כשלצידו משמש רבי שמואל בן אלבז, לאחר כשלושים ואחת שנים כרב ואב"ד פאס, עבר למקנאס שם כיהן בדיינות לצד רבי משה בירדוגו – המשבי"ר כאחת עשרה שנה. בסוף ימיו חזר לפאס. מהמסכימים לספרו 'חפץ ה' של מאור ישראל רבי חיים בן עטר זיע"א (שנת תצ"ו). קברו הפך למקום תפילה ועליה לרגל בקרב יהודי מרוקו. חיבר גם "עט סופר" "לשון למודים" "עת לכל חפץ".
רבי שלום אדרעי – נמנה בין חברי בית דינם של רבי יהודה בן עטר ורבי יעקב אבן צור. יחד עם הרבנים רבי משה טולידאנו, רבי חביב טולידאנו, רבי שמואל הצרפתי, רבי שמואל אלבאז, ורבי יעקב בן מלכא. שימש תקופה כסופר בית הדין. חתום על פסקי דין רבים שחלקם נדפסו בספרי השו"ת של חכמי דורו ובעיקר בספר שו"ת "משפט וצדקה ביעקב". חתום על תקנות בין השנים תפ"ט-תק"א. נותר ממנו כתבים ובהם חידושים על הש"ס למסכתות ברכות ותענית. ספרייתו נמכרה לבית הדין לרבנים בניו יורק.
[1] דף . [2] עמודים כתובים. גודל: 19/15 ס"מ בקירוב. מספר חיזוקי נייר בשולי הדף ואחד לרוחב הדף. סימני קיפול, פגמים קלים מחמת הקיפול (מחוזק ע"י דבק נייר שקוף בצורה מקצועית). פשלשה פגעי עש בשולי הדף
