Auction 19 Part 1
Art treasures on auction by collector
Sep 9, 2020
Israel
3 HaTa'asiyah St. 3rd floor. Industrial area, Ra'anana
Terms of sale
View demo
An impressive art collector is auctioning off his collection of Israeli and International art.
Also included in this catalog are fascinating stamp collections by a separate stamp collector.
The auction has ended
|
LOT 121:
Oil painting on canvas, based on Abben Pan, Rebecca by the Well. 68 x 48cm In golden old wooden frame. Signed ...
more...
|
|
|
Sold for: $380
Start price:
$
120
Estimated price:
$800 - $1,200
Auction house commission: 20%
More details
VAT: 17% On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
|
Oil painting on canvas, based on Abben Pan, Rebecca by the Well. 68 x 48cm In golden old wooden frame. Signed Apparently Shmuel Ben-David is an artist of Bezalel
שמואל בן דוד נולד בסופיה שבבולגריה בשנת 1884 בשם שמואל דוידוב. הוא למד בבית הספר אליאנס של "כל ישראל חברים" בבולגריה ובגימנסיה ממשלתית. את לימודי האמנות החל באקדמיה לאמנות בסופיה, שם היה תלמידו של בוריס שץ.
עם הקמת "בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות" עלה בן-דוד לארץ ישראל, בהזמנתו של שץ, והיה אחד מן התלמידים במחזור הראשון של בית הספר. בבית הספר עבד במחלקת השטיחים כתלמיד בכיר ואחר כך כמורה. בשנת 1907 נבחר לראש ועד התלמידים והעובדים של "בצלאל". בשנת 1909 החל ללמד פרספקטיבה ועיטור בבית הספר.
בשנת 1907 נשא לאשה את יהודית בת נחמן קיפֶּר מרוסיה (אחותו של המחנך משה נחשון (קיפר)), לבני הזוג נולדו שלושה ילדים. בשנים 1912–1913 למד באקדמיה ז'וליאן בפריז. עם שובו מצרפת חזר והמשיך להורות ב"בצלאל" ובמקומות נוספים כגון הגימנסיה העברית ובבית המדרש למורים ובבית-הספר לבנים בירושלים.
במהלך שנות העשרים של המאה ה-20 היה חבר ב"אגודת אמנים עברית" ואף היה היו"ר וחבר הוועד של האגודה.
אבל פן קיבל על עצמו לאייר את סיפורי התנ”ך כמפעל יחידאי. שלושה אלבומים של הדפסי-אבן על-פי סיפורי התנ”ך הוציא לאור בשנות ה 20- ועד למותו המשיך ליצור גרסאות מחודשות של הנושאים שנפרסו בהם ואף הוסיף עליהם עוד כהנה וכהנה, בעיקר בציורים בגירים צבעוניים. המאפיין המרכזי של כל תמונות התנ”ך של פן הוא שגיבורי המקרא מוצגים בהן כטיפוסים מזרחיים בני זמנו, בלבוש מזרחי ובתפאורה מקומית. החזון הציוני, שעל-פיו עומד העם היהודי לחזור אל כור מחצבתו שבמזרח ו”לחדש ימיו כקדם”, התגלם בשאיפתו של פן להציג לפני אחיו היהודים את ימי הקדם האלה על-פי הדגם היחיד שנראה בעיניו הקרוב ביותר למציאות הארכאולוגית של העת העתיקה: הנוודים המזרחיים של ההווה ויהודי המזרח שנראו לו ולרבים מעמיתיו הקרובים יותר מבחינה גנטית וסוציולוגית לעברים הקדמוניים. ההתכה הזאת של ההווה עם העבר היתה בעיניו מימושו החזותי של החלום הציוני, מן הארה פלאית, חוצה זמנים ומרחבים שמשמעותה: הווה המפרש ומנכיח את העבר, ועבר המעשיר את ההווה ומפיח בו חיים. פן שאב ממראה הבדווים וערביי ארץ-ישראל ומטיפוסי היהודים המזרחיים שראה בחוצות ירושלים את עיקר מקורות ההשראה לתיאור בדמויות, בגדיהן ואורחותיהן. רבקה תוארה כיהודייה בוכארית; אנשי סדום – כבני שבטים בדווים מעבר-הירדן, כפי שאפשר לראות בצילומים מראשית המאה; בלהה וזלפה – כנשים בדוויות עם נזמים באפיהן; ושם, בנו של נוח, תואר כטיפוס גזע, בצדודית, כאילו נגזר מתוך אנציקלופדיה מצוירת כדגם אופייני של בן הגזע השמי, על אפו הגבנוני ושערותיו המקורזלות. גישתו של פן היתה שונה מזו של בן הדור שקדם לו, האמן אפרים משה ליליין, שטיפוסי המקרא שתיאר היו דמויות בנוסח אידאליסטי ונדמו לעתים לאלים יווניים מושלמים. פן, לעומתו, ביקש לתאר אותם כאילו היו אנשי מזרח בשר-ודם.
עבר רסטורציה איכותית
