Levy Eshkol 14 Jerusalem, Israel
The auction has ended
|
LOT 93:
Long Sermon Handwritten by the Gaon Hassid Rabbi Israel Yaakov Algazi – [18] pp.
more...
|
|
|
Sold for: $2,400
Start price:
$
1,000
Buyer's Premium: 23%
More details
VAT: 17%
On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
|
Long Sermon Handwritten by the Gaon Hassid Rabbi Israel Yaakov Algazi – [18] pp.
קונטרס דרשה ארוכה ושלימה לתשעה באב בענין הנחמה סובב על הפסוק "נחמו נחמו עמי", בכתיבה אוטוגרפית של המחבר רבי ישראל יעקב אלגאזי. הדרשה משתרעת על פני [17] עמודים מלאים, כ – 30 שורות בעמוד.
התוכן לא נדפס !
בעמוד הראשון של הכתב יד סיום דברי הספד על אחד מגדולי ירושלים (ההספד אינו לפנינו) בין הדברים הכתובים בעמוד זה "אנה ה' אין לך פדיון שבויים גדול מזה וראית בשבט ירושלים די דהבא לאור אורח ארעא. זכור נא את בנך את יחידך רוח אפנו משיח ה' מלך אסור ברהטים הדחה מפני השעה".
הגאון רבי ישראל יעקב אלגאזי (ת"מ-תקט"ז) גאון ישראל וקדושו, מרא דארעא דישראל, מגדולי חכמי ירושלים ומראשי ישיבת המקובלים "בית אל" בזמן רבי גדליה חיון והרש"ש, מגדולי הדיינים ומרביצי התורה בירושלים. חיבוריו נתקדשו בכל תפוצות ישראל כספרי-יסוד אצל תופסי התורה ומבקשי ה'. כונה בפי כל "החסיד" בשל גדלותו העצומה בתורת הנגלה והנסתר, ובאורחותיו ודרכיו בקדש, בגינוני חסידות וקדושה.
נולד באיזמיר העיר הגדולה לאלקים, לאביו רבי יום טוב אלגאזי (הראשון) שהיה מחכמי ורבני אזמיר. שם קנה חכמה ויראה מפי אבותיו ורבותיו רבי חיים אבולעפיא הזקן בעל "עץ חיים" והגאון רבי יצחק הכהן בעל "בתי כהונה". מפיהם הוא מצטט בספריו. עלה לירושלים לפני שנת תצ"ז (כפי שעולה מהקדמתו לספרו ארעא דרבנן ובספריו שמע יעקב ושארית יעקב שנדפסו דרשותיו מירושלים בשנים תצ"ח, תצ"ט). עם בואו לירושלים כבר נמנה עם גדולי חכמיה, עליהם שמוהו אלוף לראשם. בירושלים ישב עם זקני הרבנים הראשון לציון רבי אליעזר נחום בעל "חזון נחום" ועם בעל "אדמת קודש" ובעל "בתי כהונה" שאחריו ישב אלגאזי על כס הרבנות כראב"ד ירושלים וראשון לציון. בימים ההם יצאו מתחת ידו תשובת ופסקים אשר השיב לשואליו, דבריו היו להם כאורים ותומים. מהם נקבצו בספרו שו"ת נאות יעקב ושו"ת מהר"י אלגאזי. חתם על תקנות גדולות שתיקנו גדולי ירושלים.
בירושלים עמד בראשות ישיבת "נוה שלום – ברית אברהם" ובין תלמידיו הסתופפו גדולי חכמי ירושלים, מהם: בנו המהרי"ט אלגאזי, רבי נסים ברכה (מחותן החיד"א), רבי ישראל יעקב בורלא, רבי אפרים נבון, רבי אברהם ן' שושן (חתנו) ועוד. בירושלים נהג לדרוש מדי שבת בשבתו ולא מרצונו וכפי שכתב באחד המקומות "כי מנעורי גדלני כאב עסק הגמרא ולא לבי הלך לעשות קבע מדרשות... אנכי בדרך נחני ה' לעלות אל המקום אשר בחר בו ה'... המה מרוב צדקתם וענוותנותם על לבושי יפילו גורל... לדרוש בקהל רב בשבתות ובחגים ובמועדים" – דרושים אלו הדפיס רבינו בספריו "שמע יעקב" ו"שארית יעקב" שנפוצו בכל תפוצות ישראל. מלבד כל המוטל עליו כדיין, ראש ישיבה ומגיד מישרים, לא פסק קולמוסו לכתוב חידושי תורה רבים.
רבינו נפטר בי' תמוז תקט"ז, החיד"א בעת ששמע את שמע פטירתו, הריץ אגרת קינה ותנחומים לבנו המהרי"ט וזה לשונו "גלה יקרינו אביהן של ישראל, ונלקח ארון האלהי'ם עטרת ישראל... חשך עולם בעדי... אוי לו לדור שאבד מנהיגו, אוי לאזניים שכך שומעות, אולי לנו שכך עלתה בימינו, ווי לארעא דישראל... אוי מה היה לנו..."
חיבוריו "שלמי ציבור – שלמי חגיגה" (שאלוניקי, תק"ן). "שמע יעקב-שארית יעקב" (קושטא, תק"ה). "ארעא דרבנן" (קושטא, תק"ה) "אמת ליעקב" (קושטא, תקכ"ד) "קהלת יעקב" (שאלוניקי, תקמ"ו). נאות יעקב. פני שבת. פרפראות לחכמה. קונטרס הספיקות. שו"ת מהר"י אלגאזי. שער בת רבים. רוח יעקב. עין יפה. חלקם נדפסו אך לאחרונה, חלקם טרם נדפסו. ולפנינו גם חלק מחיבור "פנים יפות" שלא ידוע. (תולדות המחבר מתוך "שלמי ציבור", אהבת שלום, עמ' 13-22).
[9] דף. [18] עמודים כתובים. מצב טוב. כתמים קלים. 16 ס"מ. כרוך בכריכת עור מהודרת.
