שער אורה - זאלקווא תקל"א - איורים קבליים.

שער אורה - זאלקווא תקל"א - איורים קבליים.

שערי אורה נחשב אצל המקובלים לאחד מספרי היסוד הקבליים, ומפורסם שהאר"י אמר על ספר זה כי הוא המפתח לכל תורת הסוד. גם תלמידו הגדול של הגר"א, רבי חיים מוולוז'ין, התבטא פעם שעל מנת לצאת ידי חובת תורת הקבלה, יש ללמוד את ספר הזוהר ואת ספר שערי אורה. בספרו "ספר שערי אורה" רצה לספק לתלמידיו הסברים על הקבלה, התייחס לאלוקים דרך הספירות. הספר פותח בתשובה לשאלה מהם שמותיו של אלוקים, כל אחד מהשמות, חוץ מהשם המפורש, מצביע על יחס לעולם, התלמיד השואל רצה להפיק מאגיה מהם, לעשות שימוש מגי (קסמים) בשמות, הרב רבי יוסף ג'יקטיליה מנסה להניא את התלמיד מעשיית שימוש בשמות, וודאי שלא לצורך רווח חומרי.

לאןרך הספר איורים קבליים וטבלאות על פי הסוד.

בדף השער והאחרון חתימות וחותמות: "חיים יעקב הכהן ב"ר יהודא דוב ז"ל מיאס פה עה"ק צפת תובב"א", וכן של "מרדכי נח קאהן מטבריא".

רבי חיים יעקב הכהן פיינשטיין - מתושבי צפת וירושלים, שד"ר ותלמיד חכם, נולד בשנת ת''ר (1840), בילדותו עלה לא"י עם אביו ושלשה אחים והתישבו בצפת. בשנת תרכ"א (1861) יצא בשליחות צפת להודו וביקר בכלכותה ובבומבי. בהיותו בבומבי נודע לו על החלירע שפרץ בירושלים, לשם כך ערך מיד מגבית מיוחדת לטובת הנפגעים, וגבה 1175 רפיות. את הסכום הזה המציא לידי החכם באשי דוד חזן בירושלים. בשנת תרל"ג (1873) יצא שנית בשליחות, והפעם ביקר גם בתימן. בהיותו במקומות אלו ראה שהיהודים נוסעים לתומם במסילת הברזל ביום השבת. לשם כך הדפיס בשנת תרל"ד (1874) בכלכותא קונטרס קטן בשם "אמרי שבת" על "איסור הליכת מסילת הברזל בעגלות הקיטור בשבת". בתימן לא הצליח לאסוף כסף, אבל פרסם בעתון "המגיד" כמה ידיעות על היהודים שם. בשנת תרמ"ו (1886) יצא בשלישית שוב בשליחות להודו, שם הדפיס בכלכולתא ספר קטן בשם "תורת אמך" (דברי מוסר). בתרמ"ז (1887) הגיע לקוצ'ין. בהיותו שם התעוררה מחלוקת בין היהודים הלבנים והיהודים השחורים בקוצ'ין. הוא יצא לעזר היהודים השחורים, והוציא על זה את ספרו משבית מלחמות (נדפס בסוף ספרו אמרי שבת קראקא תרמ״ט).

רבי יוסף ן' ג'יקטיליה - (ח'-ס"ה), מגדולי המקובלים בספרד במאה ה-13. נולד בקסטיליה והיה תלמידו של רבי אברהם אבולעפיה, שאמר עליו בספרו 'אוצר עדן הגנוז': "והוא בלא ספק הצליח הצלחה מופלאה במה שלמד לפני, והוסיף מכוחו ומדעתו וה' היה עמו". והרחיב והפיץ את תורת רבו ברבים. בהיותו כבן 24 חיבר את ספרו גנת אגוז. ספרו שער אורה פותח בתשובה לשאלה מהם שמותיו של אלוה-ים, התלמיד השואל רצה לעשות שימוש מגי בשמות, רבי יוסף ג'יקטיליה מנסה להניא את התלמיד מעשיית שימוש בשמות, וודאי שלא לצורך רווח חומרי.

[2], פג דף. 20 ס"מ.

מצב; טוב, כתמים. נקבי עש, דף אחד חתוך מעט בקצה עם חסר בטקסט, כריכת חצי עור רופפת, קדמית חסרה.