חמדה גנוזה! כתב יד קודש בהלכה של מרן החיד"א, - תגלית❗️

חידושי תורה (שני ...

חמדה גנוזה! כתב יד קודש בהלכה של מרן החיד"א, - תגלית❗️

חידושי תורה (שני עמודים) אוטוגרף הכל בכתב-יד קדשו של רבינו החיד"א.

כתב היד הוא למעשה חמדה שהיתה גנוזה עד היום והיא טיוטה מן הקונטרס הידוע העלם דבר, שכתב הגרחיד"א בצעירותו, הנזכרת בספרו יוסף אומץ (סי' ק"ה), וז"ל קודשו "ואני בעניי בבחרותי עשיתי .. קראתיו העלם דבר" ..

כתב היד שלפנינו מתחיל מסעיף מספר 103, ומסיים במספר סעיף 127. כאן כתב הגרחיד"א את דבריו כהכנה לספר העלם דבר, בקיצור נמרץ בשנות בחרותו. ולבסוף כתב באריכות את דבריו, ולפי בדיקת הפסקאות האלו דף זה חלקו אכן לא נדפס בספרו העלם דבר.

רבינו החיד"א הקדוש - רבי חיים יוסף דוד אזולאי - (תפ"ד-תקס"ו), מגדולי הפוסקים, מקובל אלוקי, גאון מופלג, מחבר פורה ושד"ר מפורסם. נולד בירושלים לרבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי, מחכמי ירושלים ונינו של המקובל רבי אברהם אזולאי בעל "חסד לאברהם" . מנערותו יצק מים על ידיהם של גדולי החכמים והמקובלים בירושלים, ביניהם רבינו חיים בן עטר - ה"אור החיים" הקדוש. את לימודיו בחכמת הסוד החל בישיבת המקובלים "בית אל" , אצל רבי שלום מזרחי שרעבי - הרש"ש הקדוש. יחד עם החיד"א למד אז אצל הרש" ש חברו המהרי"ט אלגאזי.

בשנת תקי"ג יצא במסע שליחות ראשון כשד"ר [=שלוחא דרבנן] מטעם קהילת חברון, מסע שנמשך כחמש שנים בהן עבר בערי איטליה, גרמניה, הולנד, אנגליה וצרפת. בשליחות זו החל שמו להתפרסם. הופעתו עוררה תשומת לב רבה, ובמקומות רבים הכירו בגדולתו. בשנת תקל"ג יצא החיד"א לשליחות נוספת מטעם קהילת חברון. שליחותו השניה הטביעה חותם עמוק בכל המקומות בהם ביקר. בסוף מסע זה השתקע בליוורנו שבאיטליה, בה כיהן ברבנות והוציא את רוב ספריו.

החיד"א היה מגדולי מחברי הספרים בכל הדורות. הוא כתב למעלה מ-80 חיבורים בכל מקצועות התורה. ספריו התקבלו בכל תפוצות ישראל וזכו להערכה רבה. את רוב חיבוריו כתב תוך כדי טרדותיו ומסעותיו, כשבידיו ספרים מועטים, ומתוך כך משתקפת גאונותו האדירה וכוח זכרונו הבלתי מצוי. בכל מקום אליו הגיע נהג החיד"א לבדוק את אוצרות הספרים והספריות המקומיות, וחקר אחרי כתבי יד וחיבורים של גדולי ישראל שלא נודעו. בזכות הכבוד וההערצה להם זכה, קיבל אישורי כניסה לספריות גדולות ומוזיאונים, כדוגמת הספריה הלאומית בפריז, בה ישב שעות רבות והעתיק כתבי יד חשובים. גילוייו וידיעותיו הרבות בענייני ספרים, שרכש בביקורים אלה, משוקעים בכל ספריו, אך במיוחד בספרו הביבליוגרפי החשוב "שם הגדולים" .

בין ספריו מתבלט חיבורו הגדול "ברכי יוסף" - פירוש וחידושים לשולחן ערוך, שהתפרסם ביותר ונודע בהשפעתו הרבה בתחום פסיקת ההלכה. את הספר התחיל לחבר בחברון אך הוסיף וכתב אותו גם בימי נדודיו. בראשית שליחותו השניה, כשהגיע לליוורנו, בשנת תקל"ד, העלה אותו על מזבח הדפוס. הספר התפשט בכל תפוצות ישראל וכבר בחיי החיד"א נעשו ממנו קיצורים, האחד הוא ספר "משפט כתוב" לרבי אברהם ב"ר ישראל פינסו, והשני ספר "קמח סולת" לרבי יהודה ב"ר משה עלי (שני הספרים נדפסו בשאלוניקי, בשנת תקנ"ח).

מצורף אישור מהרב שמעון שווארץ על זיהוי כתב-היד ככתיבת ידו של רבינו החיד"א.

מפרט: [1] דף, שני עמודים כתובים בכתב-יד קדשו של החיד"א, אוטוגרף. כ-24 שורות בעמוד. 18*12 ס"מ.

כרוך בכריכת עור מפוארת, נתון בקופסא יעודית.

מצב; טוב, דפים איכותיים, נקבי עש קלים, ללא חסרון, כתמי זמן ושימוש.