Mishneh Torah LeHaRambam - Venice, 1550 – the Edition that Caused the Burning of the Talmud in Italy in 1554
משנה תורה להרמב"ם, עם השגות הראב"ד, מגדל עוז והגהות מימוניות. ספר המצות, מדע, אהבה, זמנים, נשים, קדושה. ונציה, ש"י. בדפוס יושטיניאן.
מהדורה זו עמדה במרכז המחלוקת בין שני מדפיסי הרמב"ם, בראגדין ויושטיניאן. סכסוך זה גרם בסופו של דבר לגזירת שריפת התלמוד וספרי הקודש באיטליה ביום ראש השנה שנת שי"ד.
עילה ישירה לגזירת שריפת התלמוד, שימשה מלחמת התחרות בין שני נוצרים בעלי בתי הדפוס הגדולים בונציה, שהדפיסו ספרים עבריים, מארקאנוניו יושיטניאני ואלויזה בראגאדיני וסוכניהם היהודים. הריב פרץ לרגל התחרות בין שני בתי הדפוס שהדפיסו בבת אחת בונציה את יד החזקה להרמב"ם עם נושאי כליו בשנת ש"י. הדי מחלוקת זו הגיעו עד ר' משה איסרליש בקראקא (שו"ת הרמ"א סימן י). שני המדפיסים הלשינו זה על זה בפני האפיפיור ברומא, שהם מדפיסים בבתי הדפוס שלהם ספרים עבריים שיש בהם דברי גידוף על הדת הנוצרית ושניהם לא התקשו למצוא יהודים מומרים שהיו מוכנים להעיד על אמיתות הלשנתם. המומרים שפכו את ארסם במיוחד על התלמוד שנדפס שנים מעטות לפני כן (בשנות ש"ו-שי"א) בבית דפוסו של יושטיניאן בונציה. ביום ב' באלול שי"ג הוציא האפיפיור צו על הנסיכים, ההגמונים ומועצות הערים להחרים ולשרוף את שני התלמודים היהודים נצטוו למסור את ספרי התלמוד שברשותם, ואם לאו ייענשו בהחרמת רכושם, וכן נאסר על הנוצרים לקרוא בתלמוד, להחזיקו ברשותם, או לסייע ליהודים בכתיבתו והדפסתו. עם פירסום הצו, ציוו ראשי העיר רומא מיד לחפש בבתי היהודים, המחפשים לא הבחינו כמובן בין ספרי התלמוד ושאר ספרים והוציאו את כל הספרים העבריים מבתי היהודים. ביום א' דראש השנה של שנת שי"ד הועלו על המוקד באותה ככר ברומא ספרי התלמוד וגם המשנה, עין יעקב ושאר ספרים עבריים במספר רב. וסימן נתנו לשנת הגזירה כי המר שד"י לי מאד (רות א, כ, ). או והיה שד"י בצריך (איוב כב, ה). (ראה עוד באריכות א. יערי, מחקרי ספר עמ' 198-234).
ספר המצות מדע אהבה זמנים, נשים, קדושה, מסתיים בדף שפז.
חסר התחלה מספר דפים שער מצולם. בסוף שלשה דפים חסרים.
[במקור: מדע-קדושה. מג, [1], כה-כו, א, י-שפט, [1] דף].
כל הדפים מנותקים. ללא כריכה. חסרונות דפים נוספים באמצע הספר לא נבדקו. ונראה כי לא חסר באמצע. קרעים \ פגמים ברמות שונות. רוב ככל הדפים במצב טוב. מיעוטם במצב בינוני – גרוע. שולים רחבים.