Shadarut letter by the Sages and Rabbis of the Beit El Kabbalists Yeshiva – Jerusalem, 1887 – Historical!

Shadarut letter by the Sages and Rabbis of the Beit El Kabbalists Yeshiva – Jerusalem, 1887 – Historical!

אגרת שדרו"ת, ניתנה לשד"ר המקובל רבי שמעון אשריקי לרגל שליחותו לערי המערב הפנימי. ירושלים, תרמ"ז. כתיבה נאה ומסודרת.

תוכן המסמך הינו הסכם בין הישיבה לבין השד"ר. על האגרת חתומים גדולי רבני ומקובלי ירושלים במאה ה – 19:

רבי אהרן משה פירירא, רבי יוסף ויטאל, רבי נסים ענ"י, רבי ששון בן משה [פארסייאדו, בעל "שמן ששון"].

כמו כן חתימת הרב השד"ר עצמו רבי שמעון אשריקי. עם חותמת "מגזברי ומנהלי ישיבת בית אל".

הרב השד"ר רבי שמעון אשריקי (נפטר תר"ץ) ראב"ד העדה הספרדית בירושלים. נודע כעילוי ולמדן מופלג, תלמיד רבי שלמה בוחבוט במרוקו, בצעירותו עלה לירושלים וגדל על ברכי הראשון לציון רבי אברהם אשכנזי. שימש כדיין בבית הדין בירושלים עם שני גדולי עולם - רבי אליהו לעג'ימי ורבי יעקב בן עטר. נשלח כמה פעמים לשדר"ות בארצות שונות. בספר "הסבא קדישא אדמו"ר סידנא בבא סאלי זיע"א" מסופר ש"הבבא סאלי" נקשר אליו בעבותות של אהבה וקיבל ממנו את דרכי הנהגת בית הדין ודרך ההוראה והפסק.

המקובל האלקי רבי אהרן רפאל חיים משה פירירא (מכונה אפ"ר יצחק) - נולד בשאלוניקי לאביו רבי יצחק פירירא, עלה עם בני ביתו בשנת תר"ח, לירושלים. נמנה בין חכמי המקובלים ויחידי ק"ק בית אל. כל ימיו התנהג בחסידות. תלמידו המובהק הגאון המפורסם רבי עקיבא יוסף שלזינגר כותב עליו "אין לשער ואין לספר מדותיו של אהרן זיע"א, לרובו עד יום מותו לא עבר עליו חצות לילה בשינה, וכארי התנשא בחצות לעלות לבית המדרש בית אל יכב"ץ, ולעורר ולזרז את החברים לזאת, מלבד אשר רבים השיב מעון עוד בבחרותו בשלוניקי ... " ושם מאריך הרב שלזינגר בהנהגותיו ומדותיו של רבו. נפטר בשנת תרמ"ו. הניח אחריו צוואה מפורטת של י"ב סעיפים ועיקר דאוגותיו ובקשותיו בצוואתו היה על הדפסת ספריו שנותרו בכתב יד. בסעיף שני כתב רבינו " או ישתדלו בני הי"ו ואוהבי וידידי הי"ו להעתיק ולהדפיס כל חידושי תורה שזיכני הוא יתברך..." בסעיף ג' ..."מי יתן בספר ויוחקו לזכות הרבנים ולהאיר עינים בעה"י... וכל מי שמשתדל לעשות נחת רוח לנרנח"י שלי... גם אני אשתדל עליהם ועל כל בני ביתם בכל מאמצי כחי בעולם הבא במקום מחיצתי שישלם ה' פעולם, ותהי משכורתם שלימה בעולם הזה ובעולם הבא". חיבוריו "תולדות אהרן ומשה ואפר יצחק" (ירושלים, תר"ל). "דבר ה' מירושלים" (ירושלים, תרל"ג). בנו הוא המקובל רבי יצחק פירירא.

הגאון המקובל רבי ששון בן משה פריסיאדו (תקפ"ה-תרס"ג) - מחכמי ירושלים, עלה לירושלים עם אחיו רבי אפרים בן ששון, כיהן כראש ישיבת "בית אל". היה בשליחות בבבל והודו. נפגש בירושלים עם רבי יחזקאל שרגא הלברשטם משינווא בנו של ה"דברי חיים" שבא לבקרו. בעל ספר שמן ששון פירוש על ספריו של רבי חיים ויטאל.

המקובל רבי נסים עזרא עיני (נפטר בשנת תר"ס). גאון ומקובל, מגדולי חכמי בגדאד, בשנת תרי"ז עלה עם בני ביתו לירושלים והיה מגדולי וחכמי מדרש המקובלים "בית אל". למד תורה אצל רבי עבדאלה סומך בישיבתו "בית זלכה" בבגדאד יחד עם רבי אליהו מני וחכמים נוספים. התפרסם כחכם עצום וגדול בנגלה ובנסתר, ובקי בחכמת הדקדוק. היה חסיד המתחסד עם קונו, העתיק וערך לדפוס כמה ספרי קבלה חשובים (דברי שלום לנכד הרש"ש וספרי "חוקת עולם" ששה חלקים). העתיק הרבה כתבי יד שונים קבלה, ומסרם במתנה לק"ק בית אל. בקי בחכמת העיבור ועריכת לוחות השנים. פרנס עצמו כל ימיו בצער ודוחק והפריש עצמו מתענוגי עולם הזה, ולא מש מאהלה של תורה בישיבת בית אל, לא היה בא לביתו כי אם בליל שבת אחר תפלת ערבית, וחוזר במוצאי שבת אחר הבדלה.

חברו מנוער של הגאון רבי אליהו מני עמו למד קבלה שנים רבות. מסופר על רבי אליהו מני כשהיה עורך תיקון חצות היה מזיל כנחל דמעה, והיה שומר את הדמעות, ולימים כשכהו מאור עיניו הטהורות של רבי נסים עיני והיה חשש לראייתו, שהה משך כשבועיים בביתו של רבי אליהו בחברון וחזר לירושלים כשמאור עיניו כמקדם לתדהמת כל העיר, רבי נסים שמר על הסוד והנס בשתיקה במשך 16 שנה, בעת פטירת רבי אליהו הוציא רבי נסים צנצנת ושפך את תוכנה על קברו והוסיף בלחישה לאזנו רבי של רבי עקיבא יוסף שלזינגר שעמד לצידו, כי "צנצנת זאת היתה מלאה מדמעותיו של רבינו אתם טעמתי כשכהה מאור עיני לפני שש עשרה שנים ומאור עיני חזר עלי. על מצבתו נחרט "הרב החסיד המקובל האלקי שלא עבר עליו חצות כמוהר"ר נסים עני.." (אור השמש, ירושלים תש"ל, ארזי הלבנון).

[1] דף בודד. כתוב מצדו האחד. 24X17 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. פגמי שולים קלים.