"...סדור תפלה זה לא ירד משולחנם של רבוה"ק ואבוה"ק זי"ע אשר השתמשו בו בכל עת מצוא, ובמיוחד בעת עריכת הסדר ...

"...סדור תפלה זה לא ירד משולחנם של רבוה"ק ואבוה"ק זי"ע אשר השתמשו בו בכל עת מצוא, ובמיוחד בעת עריכת הסדר הק' בליל פסח" (בעל הישועות משה מוויז'ניץ).

'סידור רבי יעקב עמדין', סידור התפילה החשוב והמפורסם הכולל את כל התפילות וההלכות על פי הנגלה והנסתר בדרך האר"י. מאת הגאון והמקובל רבי יעקב עמדין - היעב"ץ. שני כרכים, כרך א: עמודי שמים [תפילות לחול ולשבת]; כרך ב: שערי שמים [תפילות למועדים]. מהדורה ראשונה. נדפס בבית המחבר ע"י היעב"ץ עצמו, אלטונא, [תק"ה-תק"ז 1745-1747].

לפנינו המהדורה הראשונה של הסידור המפורסם, הידועה בדיוקה הרב. כידוע, היעב"ץ טרח רבות בנוסחאותיו המדוייקות של הסידור, בניקוד ובדקדוק המילים עד לרמת האותיות והנקודות, ומכאן חשיבותו הרבה של הסידור ובפרט של המהדורה הראשונה שלפנינו. סידור זה נדפס לאחר מכן במהדורות רבות ולימים נקרא בשם סידור "בית יעקב", אולם במהדורות החוזרות הרבות של הסידור שינו ושיבשו את נוסח הפנים של התפילות. לעתים בשגגה ולעתים בכוונת מכוון ואכמ"ל. במהדורתו השניה של הסידור שנדפסה בקוריץ בשנת תקע"ח, ביזמת הרב מאפטא כותב האדמו"ר מטשרנוביל בהסכמתו על נדירותה של המהדורה הראשונה שלפנינו: שהואיל וחביבים דבריו של היעב"ץ כבר נטשטשו הסידורים ולא נמצא אף אחד בעיר. 

סדור רבי יעקב עמדין, למרות היותו בנוסח אשכנז, הוא התקבל מאד בחוגי החסידות, וגדולי האדמו"רים שבחוהו למאוד והתבטאו אודותיו שכל המתפלל בו אין תפילתו שבה ריקם, ולכן הפך הסידור לאחד מספרי הסגולה החסידיים. רבי ישראל מרוז'ין כותב על הסידור בהסכמתו: "על אדני פז יסודתו ומחצבתו להורות דרך הישר בשכל צח בענין התפילה". בעל ה"אמרי יוסף" מספינקא כותב בשם בניו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז, ששמעו מאביהם שהייתה לו מסורת שהבעש"ט אמר לרבי אפרים אחי היעב"ץ: "אחיך היעב"ץ כל היום הוא דבוק בעולמות העליונים" . בספר "צרור החיים" מביא בשם הבעש"ט: "חמשה בנים היו לו להחכם צבי, ועל כולם אמר הבעש"ט שהופיע עליהם רוח הקודש, ואחד מהם הפליג מאד בשבחו ולא גילה מי הוא, רק החברים אמרו שכוונתו על הרב הגאון הקדוש מהר"ר יעב"ץ זצ"ל, זי"ע". האדמו"ר בעל "ישועות משה" מויזניץ כותב בהסכמתו: "...סדור תפלה זה לא ירד משולחנם של רבוה"ק ואבוה"ק זי"ע אשר השתמשו בו בכל עת מצוא, ובמיוחד בעת עריכת הסדר הק' בליל פסח". הרבי מליובאוויטש אמר כי "רבי יעקב עמדן היה מדייק בכל עניין בתכלית הדיוק, עד לדיוק אפילו בנוגע לאותיות וכו".

רבי יעקב עֶמְדין [תנ"ח-תקל"ו], מגדולי הרבנים שקמו בישראל. נודע בכינוי יעב"ץ (ראשי התיבות של שמו, יעקב בן צבי).  הוא נולד באלטונה שבגרמניה לרבי צבי הירש אשכנזי, הידוע בכינויו "חכם צבי". כבר בהיותו אברך מונה לרבה של קהילת עמדין ועל שמה נקרא לדורות עולם. עקב תקיפות אופיו ומתוך שאיפתו להיות בלתי תלוי בדעת האחרים, הוא התפטר כעבור ארבע שנים ממשרת הרבנות, והשתקע בעיר מולדתו אלטונה, שם פתח בית דפוס עברי (בו נדפס הסידור שלפנינו) וסירב לכהן ברבנות עד סוף ימיו. בספרו הוא מספר (בהלצה) שנהג לברך כל יום "ברוך שלא עשני אב"ד" (על משקל הברכה "שלא עשני עבד"). למרות שלא נשא משרה רשמית הוא נחשב לאחד מגדולי דורו ובתקיפותו הרבה חלק על רבי יהונתן אייבשיץ, על הרמח"ל ועל הרז"ה. חיבר ספרים רבים שכולם הפכו לנכס צאן ברזל.

מפרט: סט שלם - שני חלקים בשני כרכים. כרך ראשון: [2], ב-שנו, שנד-שפה, שפט-תטו, תיז-תיח דף; כרך שני: [1], ב-קנט דף. 17 ס"מ. נייר כהה.

מצב; טוב מאוד. כתמים. כריכות עור מפוארות.