Missive from the Great Scholars of Jerusalem to the Rosh Kahal in Livorno - Jerusalem, 1892

אגרת מאת גדולי חכמי ירושלים. אל "ראשי שרי ורוזני ארץ, גבורים לעמוד בפרץ, מעלת הקומיטי יצ"ו היושבים ראשונה בעוב"י ליוורנו". בחתימת ידם של גדולי ירושלים, ירושלים, תרנ"ב.

האגרת נשלחה בדבר ביקורו של "הפרינץ ויקטור עמנו אל יר"ה" בירושלים", בין הדברים נזכרו פרטים על הכבוד הגדול שעשו לו בעת ביקורו "ויצאנו לקראתו מחוץ לחומת ציון, רבני הספרדים ורבני האשכנזים.. ותקננו קשת ברשות הרבנים עשוי ומתוקן בכל מין יופי שבעולם... ובבא הפרינץ יר"ה שמה עכב את מרכבתו ועמדו בפתח האהל הגאון עט"ר ראשון לציון החותם א' מטה ומשנהו הרב הגדול ראש הועד וראש אב"ד מקודש הרב יש"א ברכה... וילדי ישראל משוררים בשיר בקול נעים... וביום שבת קדש... שלח את משנהו לבקר לבית הכנסת הגדולה הידועה לרבן יוחנן ן' זכאי... מקוים אנחנו כי הפרינץ יר"ה והשרים אשר עמו יצאו מכוללינו באהבה וחיבה יתירה..."

על האגרת חתומים בחתימת ידם: הראשון לציון רבי רפאל מאיר פאניג'ל (חתימת מסולסלת עם חותמתו). הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר (חתימה מסולסלת עם חותמתו). רבי אפרים מירקאדו אלקלעי. רבי יוסף נסים בורלא. רבי חיים נסים ברוך. רבי ברוך פינטו ורבי אליהו נבון.

הראש"ל רבי רפאל מאיר פאניג'יל - המרפ"א (תקס"ד – תרנ"ג), גאון ומקובל, סבא דמשפטים, הוכתר לראשון לציון אחר פטירת רבי אברהם אשכנזי בשנת תר"מ, חתנו הוא הרב חיים משה אלישר בנו של הרב היש"א ברכה מחבר ספר משה האיש ועוד, בהיותו עוד בן ל"ז שנים נשלח הרב לתוניסיה ואלג'יר. נודע כבעל מופת - ובעת ביקורו בתונס בשנת תרכ"ג היתה עצירת גשמים ושנת בצורת, רבני המקום פנו לרב שיתפלל לגשמים, והנה קרה הנס שבטרם סיים רבנו את תפילתו נתקדרו השמים בעבים וירדו גשמי ברכה מרובים, ויהי לאות ולמופת בקרב הצבור, ומאורע זה פרסם את שמו, הרב תקן תקנות רבות בקהילות שאליהם הגיע אחת התקנות נדפסה בספרו "לב מרפא" בהקדמה בשם "זכרון לפני ה' תמיד".

הראש"ל רבי יעקב שאול אלישר (תקע"ז-תרס"ו) בנו של רבי אליעזר ירוחם אלישר מדייני צפת. התייתם מאביו בגיל 6 שנה. אמו נישאה לראב"ד ירושלים רבי בנימין מרדכי נבון, היש"א ברכה חונך ולמד, וגדל על ברכיו. כשנפטר רבי חיים דוד חזן שהיה הראש"ל, ישב על כסאו רבי אברהם אשכנזי, באותה תקופה כיהן ה"יש"א ברכה" כראב"ד בפועל. לאחר פטירת הרב המרפ"א כיהן היש"א ברכה כראשון לציון וראב"ד ירושלים עד לפטירתו. חיבר ספרים רבים בהלכה שבהם השיב תשובות לכל מקום בכל קצוי תבל. חיבוריו: שו"ת 'מעשה איש' ו'דרך איש'. שו"ת 'עולת איש' ו'פני איש'. שו"ת 'ישא איש'. שו"ת 'שמחה לאיש'. ספר 'איש אמונים' - דרשות (עם בני בימין לרבו). 'קרב איש', 'שאל האיש'.

רבי יוסף נסים בורלא (תקפ"ח-תרס"ג), ראב"ד ירושלים. כל ימיו עסק בשקידת התורה מתוך ייסורים ועוני. ענה תשובות בהלכה לקצווי ארץ לכל שואל ומבקש. עמד בפרץ בתיקון תקנות. חיבר כמה ספרים בהלכה, ביניהם שו"ת "וישב יוסף", "פתח האוהל" ועוד.

[1] דף מקופל. כתוב על עמוד אחד. גודל עמוד 29 \ 23 ס"מ. האגרת כתובה בכתיבת סופר נאה ומיושרת. כתב רש"י. עם הדגשות של מילים חשובות.

מצב טוב מאוד. סימן קיפול.