Zohar Vayikra – Mantova, 1560 – Handwritten Glosses from the Time of the Disciples of the Vilna Gaon – with a Gloss ...

Zohar Vayikra – Mantova, 1560 – Handwritten Glosses from the Time of the Disciples of the Vilna Gaon – with a Gloss on behalf of the Kabbalist Rabbi Yehuda Massud, the Translator of and Commentator on the Zohar

ספר הזוהר ויקרא. מנטובה ש"ך, מהדורה ראשונה של ספר הזוהר שגילה התנא האלקי הרשב"י זיע"א.

בין דפי הזוהר, הגהות בכתיבת ידם של מקובלים מתקופת ההוד של האר"י הקדוש וגוריו. כתיבה מזרחית עתיקה, סגנון כתיבה של חכמי המקובלים במצרים באותה תקופה. ההערות מתחלקות לשתי קטגוריות: א. פירושים על דברי הזוהר. ב. הגהות נוסח בלשון הזוהר.

בדף צח\1 הגהה חשובה ומוסמכת ביותר בנוסח הזוהר, ההגה נסובה על לשון הזוהר "צריך לקרבא לגבייהו שתי הלוחות דתרין יומין דשבועות דאינון..." המילים הללו סומנו בקוים לאות מחיקה, ובצידם נכתב בכתב יד ב' לחם", הגה זאת מצאתי בפי' החכם כמוהר"ר יאודה מסעוד נר"ו והיא אמת שאין לה מן התורה שני ימי שבועות כנ"ל". בדפים נוספים, נכתבו הגהות נוסח רבות בצידי הדף או בין השורות המודפסות. בנוסף לכך, מספר הגהות עם תוכן של "פירושים" - ביאור בדברי הזוהר. 

רבי יאודה מסעוד מחכמי מצרים, תרגם וביאר את הזוהר בשנת שמ"ט בהיותו במצרים. נזכר בדברי רבי יוסף סמברי "יאודה מסעוד בעל ש"ת, והעתיק ס' הזוהר ללשון הקודש ואגב גררא פירש כמה מאמרים בספר הזוהר ועלה לארץ ישראל ונפטר שם", פירושו על הזוהר של רבי יאודה מסעוד כולל תרגום הזוהר, בשילוב ביאורים ופירושים, קצרים וארוכים. בכת"י ניו יורק נמצא כתב ידו שהוא, תרגום מדרש נעלם, סתרי תורה בראשית, ותרגום רעיא מהימנא כולו. כתב יד נוסף, תרגום זוהר בראשית, נמצא באוסף מוסאיוף. רבי יהודה מסעוד דייק בגרסאות ספר הזוהר ואסף נוסחאות שונות מהעתקות שונות של ספר הזוהר. לפנינו הגהה מתורת רבי יאודה מסעוד על הזוהר שלא ידועה, כמו כן לא נודע עד היום חכמים מקובלים שהזכירו שמועות משם רבי יאודה מסעוד.

ישנה חשיבות גדולה בהגהות על מהדורה ראשונה של הזוהר, שכן עד להדפסת הזוהר היו גדולי המקובלים הוגים בספר הזוהר שהיה בכתבי יד, כתבי היד שמהם למדו, היו המוסמכים והמוגהים ביותר. כשעלה ספר הזוהר על מכבש הדפוס לראשונה, הגיהו חכמי המקובלים בכתב ידם את הזוהר המודפס, על פי כתבי היד המוסמכים שהיו ברשותם. ללא ספק ההגהות שלפנינו נכתבו בידי קדשם המקובלים הראשונים בתקופתו של האר"י הקדוש.

תיאור הפריט נכתב על פי החוקר הר' יוסף אביב"י, ועל פי מאמרו בקטלוג מוסאיוף, (אוהל ש"ם, ירושלים תשנ"ב)

מצב: שני עותקים של ספר ויקרא, עותקים חסרים. עותק ראשון: חסר שער והתחלה עד דף יז. 9 דפים מדפי ההתחלה הראשונים הושלמו בכתיבה תימנית נאה מהמאה ה 18. כמו כן חסרים הדפים: לג. לו. לז. קטו. עותק שני, חסר בתחילה וסוף, לפנינו הדפים: ג. ט. י-פ. דפים נוספים מעותק שלישי: צז-קטו (סוף). שני דפים מספר דברים פרשת כי תצא. מצב בינוני, קרעים ובלאי שימוש רב, כריכה ודפים מנותקים.