16 Petach Tikva Street, Romema Center (2nd floor in elevator) Jerusalem, Israel
Terms of sale
View demo
The auction has ended
|
LOT 312:
תעודת שירות בצבא הרומני – 1934 – 1944 – כולל מלחמת העולם השנייה – כפי הנראה יהודי! שהיה בין מאתיים היהודים הבודדים ...
more...
|
|
|
Sold for: $10
Start price:
$
10
Estimated price :
$100 - $200
Buyer's Premium: 20%
VAT: 17%
On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
|
תעודת שירות בצבא הרומני – 1934 – 1944 – כולל מלחמת העולם השנייה – כפי הנראה יהודי! שהיה בין מאתיים היהודים הבודדים שלא סולקו מהצבא בהשפלה ורצח עקב האנטישמיות!
הכותרת בשער הפנקס, ברומנית
ministerul apararii nationale
livret de serviciu military
תרגום
משרד הביטחון הלאומי
פנקס שירות צבאי
שם החייל: ליבה מאיר - LEIBA MEER
רקע – מתוך ויקפדיה
החקיקה לסילוק היהודים מהצבא הרומני
ביום 19 באוגוסט 1940 הוצא לראשונה צו לסילוק היהודים מהצבא הרומני. הצו התבסס על סעיף מתוך חוקים להגדרת היהודים ברומניה 1940–1944, שחוקק ביום 9 באוגוסט 1940 ובו נקבעה חלוקת יהודי רומניה לשלוש קבוצות - שתי קבוצות נפסלו לשירות צבאי (סוגים א' ו-ג'). היהודים שנפסלו לשירות צבאי חויבו לפדות עצמם בתשלום מס מיוחד או ב"עבודות ציבוריות" לתקופה שיקבע המשרד להגנה לאומית.
ב-5 בדצמבר 1940 הופעל סעיף זה גם על היהודים מסוג ב' ובכך הושלם סילוק היהודים מהצבא הרומני (פרט ליוצאים מן הכלל שעוד יפורטו בהמשך). הסעיף המחייב את היהודים ב"עבודות ציבוריות" שימש בהמשך כבסיס חוקי להקמת מחנות העבודה ופלוגות העבודה. חוק זה נקרא "חוק המעמד הצבאי של היהודים".
ביום 21 בינואר 1941 פורסם "תקנון המעמד הצבאי של היהודים". החוק החדש קבע שהיהודים חייבים, תמורת הפטור משירות צבאי, בתשלום כספי ובעבודות כפייה. החוק פירט את התשלום שחייב כל יהודי, בהתאם לגילו ובהתאם להכנסותיו. לצורך חישוב הכנסותיו נכללו גם הכנסות אשתו, הכנסות הוריו והכנסות הורי אשתו. החוק גם קבע שבעת גיוס כללי התשלום מוגדל ב-50% ובעת מלחמה ב-100%.
טקסי השפלה, הכאה ורצח
סילוק החיילים היהודים מהצבא הרומני, על פי החקיקה, בוצע תוך ניצול האירוע להשפלתם, הכאתם ולפעמים גם הריגתם של החיילים היהודים.
פנקסי השירות של החיילים היהודים הוחלפו לפנקסים מיוחדים בצבע אדום שעליהם הוטבע החותמת "יהודי, סולק מהשירות הצבאי". בספר של ד"ר ז'אן אנצ'ל, "תולדות השואה - רומניה", מובאת ציטטה מפי אחד החיילים היהודים שעבר טקס כזה:
"...הוציאו אותנו מול הגדוד כולו, שעמד במסדר מיוחד לכבוד מאורע זה. אנו היהודים הוצבנו כמו מוקיונים באמצע המסדר. הכו אותנו וירקו עלינו, ונמצאו גם (חיילים) זריזים שבאו והשתינו עלינו; ואנחנו היינו חייבים לעמוד דום כל העת ולסבול התעללות זאת בלא להוציא הגה מהפה. לאחר סיפוק היצרים הבהמיים הוכרחנו להתפשט מול כל הגדוד. הייתי בעל הדרגה היהודי היחיד, ואותי הותירו לסוף. כמו במשפט דרייפוס, לצלילי תוף ובצעקות היסטריות פקדו עלי לפשוט את המדים, ונותרתי בתחתונים. בכך הפכתי לסֵמל, שאין אנו(היהודים) רשאים עוד ללבוש מדי הצבא הרומני... הגדוד כולו עלה על משאיות, ורק אנחנו (החיילים) היהודים הוצעדנו ערומים ויחפים כשרק תחתונים מכסים עלינו, (ועוד) העמיסו עלינו בלעג משקל כבד... במשך כל הדרך בכפרים קטנים שימשנו מטרה ללעגם של האיכרים והילדים; הם ירקו עלינו ורגמו אותנו באבנים, ורק בנס ניצלתי ממוות."
כל יחידה ביצעה את סילוק החיילים היהודים בדרך שלה, לא היו הוראות מיוחדות בעניין זה, אך האווירה האנטישמית קבעה סטנדרטים שתאמו את שנאת היהודים.
היוצאים מן הכלל שלא סולקו
הצבא הרומני נזקק מאוד לחלק מהחיילים היהודים שהיו בעלי התמחויות מיוחדות, לכן הטיהור לא היה מושלם. מאות חיילים יהודים בעלי התמחויות נדרשות, כמו מכונאים ורופאים, נותרו בצבא הרומני. גם הבירוקרטיה הרומנית תרמה את חלקה לכך שנשארו יהודים בצבא הרומני. יותר ממאתים יהודים, חלקם קצינים שיהדותם לא הייתה ידועה, נותרו בשורות הצבא הרומני. נוכחות היהודים, שנותרו בשורות הצבא הרומני, הוצנעה על ידי שלטונות הצבא, אך היחשפותם של בודדים על ידי ההמון הביאה לא פעם למעשי לינץ' בטענה שמדובר ביהודי שהתחפש לחייל כדי לפגוע בצבא.
מצב: טוב
