|
LOT 36:
ראשית למודים (חלק א'). ברין, תקנ"ט [1799]. מהדורה שניה. מדע. נדיר.
more...
|
|
|
Start price:
$
80
Buyer's Premium: 25%
More details
VAT: 17%
On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
|
ראשית למודים (חלק א'). ברין, תקנ"ט [1799]. מהדורה שניה. מדע. נדיר.
ספר ראשית לימודים חלק ראשון, ספר מדע עברי מאת ברוך לינדא שראה אור במחצית השנייה של המאה ה-18 (חלקו הראשון ראה אור בברלין בשנת תקמ"ט-1788, והשני בדסאו בשנת 1810, שני חלקי הספר נדפסו יחדיו ב-1869 בלמברג).
הספר נחלק לעשרה מדורים: אסטרונומיה, תולדות הטבע [ובמסגרת זו זואולוגיה, בוטניקה ומינרולוגיה], אנטומיה אנושית, גאוגרפיה, קלימטולוגיה, פיזיקה, מכניקה וכימיה. כמחצית מהעמודים שהוקדשו לתולדות הטבע מונים את בעלי החיים לפי שיטת המיון של לינאוס.
הספר ראשית למודים:
הספר נכתב במקורו כספר לימוד, אולם בשל אופיו האנציקלופדי היה לאנציקלופדיה מדעית פופולרית בקרב יהודים מאז הופעתו של חלקו הראשון ובמשך קרוב ל-100 שנה. לדברי חוקר תנועת ההשכלה, שמואל פיינר היה הספר "ספר המדע החשוב והמעודכן ביותר בארון הספרים העברי בשלהי המאה השמונה עשרה".
לינדא בן ה-30 נענה לקריאתו של נפתלי הרץ וייזל לספק למערכת החינוך היהודית-משכילית ספר להוראת מקצועות מודרניים וחיבר את הספר במגמה להעשיר את ארון הספרים המדעי בעברית בראשית תקופת ההשכלה היהודית. הספר חובר בהשראת ספרי הלימוד של תנועת הפילנתרופיניזם שצמחה בתקופת הנאורות בגרמניה.
הספר נכתב בעברית. ללשון העברית היו אמנם מונחים במתמטיקה ואסטרונומיה בזכות העיסוק במדעים אלה בעברית של ימי הביניים, אך היא הייתה דלה מאוד במונחים בתחום יתר מדעי הטבע ומדעי המדינה. למתן שמות ומונחים השתמש לינדא בשמות מן המקרא והגמרא ובתחדישים המבוססים על תרגום שאילה מגרמנית עבור בעלי חיים ונושאים שלא נודעו למחברים עבריים לפני כן. כך למשל שמו של הקרנף בגרמנית הוא Nashorn (קרן-אף), ולינדא חידש ותרגם זאת מילולית ל"קרן החוטם". רבים מחידושי המילים של לינדא בספר זה נותרו בשפה העברית לאורך דורות, וחלקם עד ימינו.
במקום הסכמה רבנית צירף לינדא לספרו הקדמות מאת הרופאים וחוקרי הטבע היהודים-גרמנים מרכוס אליעזר בלוך ומרכוס הרץ.
לא רק משכילים, אלא גם יהודים מסורתיים מצאו בספר מידע ועניין והוא אִפשר להציג בפניהם את הידע המדעי העדכני. כך למשל שמעון, בנו של הרב דוד אופנהיים, העתיק מ"ראשית לימודים" חלקים באסטרונומיה לספרו "עמוד השחר", והרב פנחס אליהו הורביץ העתיק ממנו חלקים לספרו "ספר הברית השלם". בעל "ספר הברית" הכיר היטב את "ראשית לימודים" והוא אף מתפלמס מולו כמייצגו של הידע המודרני של התקופה.
מיעוט הביקוש לספרי מדע בעברית, עקב ידיעת שפות בקרב יהודים והקושי הכלכלי בהדפסתם, הביאו לכך שהספר נותר פופולרי ביותר כאנציקלופדיה המדעית העברית בה"א הידיעה עד מחצית המאה ה-19. שלמה יהודה רפפורט (שי"ר) התלונן ב-1856 שכבר ארבעה עשורים מהווה "ראשית לימודים" את המקור המדעי היחיד בעברית.
-------------------------------------------
ברין, תקנ"ט [1799]. מהדורה שניה.
קיב דף (לפנינו חסרים 6 דפים בהתחלה ובהם השער הראשון, המפתח, ההסכמות וההקדמה). מצב טוב. הדף הראשון מנותק. מעט מאוד עש.
