תעודת הוקרה בחתימת יד קדשם של גדולי המקובלים בירושלים - ירושלים, תרצ"ו [1936].

תעודת הוקרה מהודרת שהוענקה מישיבת המקובלים הוותיקה 'בית אל' בירושלים לראשון לציון חכם יעקב מאיר, עבור תרומה בסך של מאה פראנק (מאת נדיב מאלג'יר). בחתימות יד קדשם ובחותמותיהם של שלושת ראשי ישיבת המקובלים. ירושלים, תרצ"ו [1936].

הרבנים החתומים: חכם שלום הדאיה - ראש ישיבת המקובלים בית-אל וראש המכוונים בירושלים; חכם שמואל עזראן - אב בית הדין של העדה המערבית בירושלים ומראשי ישיבת המקובלים בית אל; וחכם אברהם עזריאל אב בית הדין של העדה הספרדית בירושלים ומראשי ישיבת המקובלים בית אל.

תעודה מרשימה, מודפסת בדיו זהובה על גבי נייר איכותי. בחלקה העליון של התעודה - איור גדול של ישיבת המקובלים הוותיקה בית אל שבראשה עמדו גדולי העולם החל מהרש"ש הקדוש, דור אחר דור ועד לחכמים החתומים על התעודה שלפנינו, ומכוחם ובזכותם של המקובלים הקודמים - האר"י והרש"ש, מברכים המקובלים ראשי הישיבה:

"יכולה היא שתגן אלף המגן יגן עליו להציל אותו מכל צער ונזק ומכל חולי ומחלה וישפיע לו שפע ברכה והצלחה כיר"א"

חכם שלום הדאיה [תרכ"ד-תש"ה], ראש ישיבת המקובלים בית-אל וראש המכוונים. מגדולי חכמי ארם צובא וירושלים, וגאון בנגלה ובנסתר. כבר בהיותו כבן 18, היה בקשרי מכתבים עם רבנים ופוסקי דורו כהרב אליהו חמווי והרב ישעיה דיין, אב בית הדין בארם צובא. כן היה מקורב לחכם באשי הרב שלמה צפדיה והרב שאול סתהון. חכם שלום הדאיה נחשב לאחד מגדולי המקובלים בדורו. לקראת סוף ימיו, כשהיה זקן המקובלים, הוא והגאון רבי אלחנן וסרמן ניהלו ביניהם חילופי מכתבים בענייני קבלה. בין תלמידיו נמנו גדולי הדיינים ומאידך גם גדולי המקובלים, המפורסם שבהם הוא הרב מרדכי שרעבי.

חכם שמואל עזראן - [תרכ"ז-תשט"ז], אב בית הדין של העדה המערבית בירושלים. שימש כר"מ וכראש הישיבה של העדה המערבית "טובי ישבעו" והיה חבר לשכת הרבנות בירושלים. כשהיה בן 40 הצטרף לישיבת המקובלים בית אל. בנו הרב נסים דוד עזראן, היה חותנו של הרב מרדכי אליהו.

חכם אברהם עזריאל - [תרכ"א-תש"ד], אב בית הדין של העדה הספרדית בירושלים, מראשי ישיבת המקובלים בית אל וממייסדי בית היתומים הספרדי. מצד אביו היה צאצאו של הרב אליעזר פאפו. בשנת תרמ"ה מונה לשמש כדיין בבית הדין של הרב חיים נסים ברוך (לאחר מספר שנים שימש כאב בית הדין הזה עד לסוף ימיו). לאחר תקופה שימש כדיין בבית הדין של הרב וידאל חנוך אנג'יל, ובמקביל כדיין בבית הדין של הרב משה טאג'יר. ולאחר תקופה כדיין בבית הדין של הרב פריסיאדו סורנאגה. ספרייתו הפרטית בביתו הכילה כ-2,000 ספרים, ובהוראתו ייסד בנו משה עזריאל בשנת 1900 (ה'תר"ס) לערך את דפוס עזריאל שבו הודפסו בין היתר חיבורי הרבנים ממשפחתו, ומאות ספרים נוספים.

מפרט: [1] תעודה מודפסת בדיו זהוב על גבי נייר איכותי. כ-24*20 ס"מ. בחתימות יד קדשם ובחותמותיהם של שלושת ראשי הישיבה. הפרטים מולאו בכתב יד מזרחי. התעודה ממוספרת ביד: 108/2.

מצב; טוב מאוד. כתמי זמן בודדים.