מכתב מרתק בכתב יד קדשו של הגה"ק מפאביניץ בנו חביבו ה"שפת אמת".

מכתב מעניין ביותר, כולו בכתב יד קדשו ובחתימת ידו של צעיר בניו של ה"שפת אמת" כ"ק הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל מפאביניץ - אל אחד מבניו.

במכתב לא מצוינים מקום הכתיבה והתאריך (מלבד: א' במדבר) אך מהתוכן ניתן להבין שבזמן הכתיבה - האמרי אמת כבר כיהן כאדמו"ר ומכאן שהמכתב נכתב לאחר שנת תרס"ה (1905) והוא נשלח מפאביניץ או מקאליש (בה כיהן הרמ"מ ברבנות לאחר פאביניץ).

המכתב עוסק בנושאים משפחתיים חסויים וכן בנושאים תורניים ופוליטיים. בראשית מכתבו מתאר הגה"ק מפאביניץ - שנשא בכמה מהמשרות החשובות ביותר בפולין היהודית, יושב ראש אגודת הרבנים בפולין, וחבר מועצת גדולי התורה - שבוע בחייו העמוסים לעייפה. מרתק לראות בכמה כוח ועצמה הוא נשא ואיך חשובי האדמו"רים עלו אליו לרגל, ואף שהו אצלו מספר ימים וכך הוא כותב:

"יום א' הי' פה הסאקלובער עד ב' - אחר איזה שעות בא אחי שליט"א (ה'אמרי אמת') - יום ג' הי' הלובלינער וביטל אותי כ"ה שעות".

לאחר מכן ממשיך הגה"ק מפאביניץ לכתוב בנושאים משפחתיים: "בן אחי ר"נ (הרה"ק רבי נחמיה בן השפ"א) הנהו פה כי רוצה הוא לדור פה יחד עם אלמנת רמ"ו". והוא ממשיך ומספר לו שבדעתו לנסוע לחג השבועות לגור "אחשוב לסע לגור אי"ה עיו"ט בבוקר", הגה"ק מפאביניץ מסיים את מכתבו לבנו בדברי תורה שאמר האמרי אמת ולמעשה הם מובאים בשם החתם סופר. מכתב מעניין ביותר, חלק מהנושאים הרגישים מוזכרים רק בראשי תיבות.

כ"ק הגה"ק רבי מנחם מנדל מפאביניץ - [תרל"ח-תש"ב], היה צעיר בניו של האדמו"ר בעל ה"שפת אמת" מגור, ואחיו של בעל ה"אמרי אמת" מגור. הוא כיהן כרבה של פאביניץ שעל שמה נקרא, ואחר כך כרבה של קאליש (ובנו מילא את מקומו בפאביניץ). כיהן גם כיושב ראש אגודת הרבנים בפולין, וכחבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל" והיה אחד האנשים המשפיעים ביותר ביהדות החרדית. נודע בפקחותו העצומה והיותו אדם חזק ותקיף. היה ממנהיגי הציבור החרדי בגטו ורשה. נספה יחד עם בני משפחתו בטרבלינקה והוא בן שישים וחמש שנים.

מפרט: [1] דף נייר, 12*8 ס"מ. מצדו השני של המכתב רישומים באידיש.

מצב; טוב מאוד.