משאת בנימין. עותק בית המדרש שערי ציון - פה שלישי להגר"א רבי זונדל מסלנט. רישומים בכתב ידו?

...

משאת בנימין. עותק בית המדרש שערי ציון - פה שלישי להגר"א רבי זונדל מסלנט. רישומים בכתב ידו?

משאת בנימין. שאלות ותשובות מאת רבי בנימין סלניק. סדילקוב, תקצ"ג.

חותמות שייך לבהמ"ד שערי ציון בחורבת רבי יהודה החסיד, בשער רישום "למדרש מנחם ציון". [ככל הנראה של רבי זונדל], בדף הפורזץ רישום לישיבת מנחם ציון ולישיבת שערי ציון, בדף נח, כיתוב משולב בציון מספר העמוד בספר של 'מנחם ציון', כשהאותיות 'נח' בדפוס לציון העמוד, ונוסף עליהם בכתב יד (ככל הנראה של רבי זונדל) להשלים ל: מנחם ציון.

רבי זונדל מסלנט שימש כגבאי אוצר הספרים בבית המדרש 'מנחם ציון' בחורבת רבי יהודה החסיד בירושלים.

הגאון הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט - (תקמ"ו - תרכ"ה) מגדולי תלמידי הגר"ח מוואלוז'ין, המכונה 'פה שלישי להגר"א', חותנו של הגאון רבי שמואל סלנט, מראשי הישוב היהודי בירושלים. מגדולי תלמידי רבי עקיבא אייגר. ורבי חיים מוולאז'ין ממנו קיבל את תורת הגר"א ואותו החשיב לרבו המובהק. הגאון רבי יוסף זונדל סלנטר נחשב כאבי תנועת המוסר, וזאת על שום ששימש כרבו המובהק של רבי ישראל מסלנט, זה האחרון החשיבו כרבו המובהק והחל נוהג בדרכיו. רבי זונדל לימד אותו שמוסר הוא דבר שדורש לימוד מיוחד. בשנת תקצ"ח עלה ר' זונדל לירושלים והיה למורה הוראה לקהילת הפרושים. בענוותנותו הרבה סירב לקבל תפקיד תורני רשמי, ושימש כגבאי ספריית בית המדרש "מנחם ציון" שבחצר "החורבה". "הוא היה יחידי בעולם ואין דומה לו בדורותיו, ומי שלא ידעהו כידיעתנו לא יכול להאמין את אשר נספר עליו, כי לא יאומן כי יסופר על אדם בשר ודם שהתגבר על כל גשמיותו ועל כל מדותיו עד שהיה כמלאך ממש, ובה בשעה היה ״מסתובב" בין בני האדם כאדם פשוט ורגיל. ועד כמה שנספר עליו לא נוכל לתאר ציור שלם מרוממותו של האיש הנעלה והמורם הזה.. ״. (מדברי חתנו ר' נתן נטע נאטקין), "כרוב גדלו במידות" - כך גודלו בתורה, וכרוב בקיאותו בנגלה, כך הייתה בקיאותו בנסתר. היה גדול הדור בתורה כמו במידות, אלא בענוותנותו הגדולה והנפלאה עלה בידו להעלים את גדולתו מבני אדם" (מדברי רבי שמואל סלנט).

מצב; בינוני-טוב. נקבי עש. לא כרוך.

92 דף, 21.5 ס"מ.