קדוש ונורא: 'לשם שבו ואחלמה' מהדורה ראשונה. הגהות בכתי"ק המחבר

קדוש ונורא: 'לשם שבו ואחלמה' מהדורה ראשונה. הגהות בכתי"ק המחבר

דפוס ראשון! של הכרך הראשון! הגהות בכתי"ק בעל הלשם! עותק מיוחס!

עותק היסטורי קדוש ונורא: המהדורה הראשונה של הכרך הראשון מסדרת ספרי ה'לשם שבו ואחלמה', מאת גדול מקובלי ליטא ומגדולי המקובלים שבכל הדורות, הגה"ק רבי שלמה עֶליַאשָאוו [אלישוב], הנקרא על שמו 'בעל הלשם'.  בין דפי הספר מופיעות שתי הגהות בכתב יד קדו של המחבר. פיעטרקוב, תרס"ט [1909]. עותק מהודר. במצב נדיר. בכריכת חצי עור, מקורית ושמורה. עותק מיוחס לגדול תלמידיו המקובל האלוקי רבי אהרן שלמה מהרי"ל.

לפנינו כאמור הכרך הראשון מסדרת ספרי הלשם, הנודע בשמו 'הקדמות ושערים', וכשמו כן הוא, מהווה שער וכניסה לחכמת הקבלה. כפי שכותב המחבר בהקדמה: "והנה כל הספרים קראתי אותם בשם כללי אחד והוא בשם לשם שבו ואחלמה (ע"ש ששמי בקרבו) ועכ"ז הנה קראתי לכל אחד בשם פרטי גם כן, כל אחד על שם עניינו". בראש הספר נדפסה 'תפלת היחוד' לרבי נחוניה בן הקנה, תפילה קבלית חשובה וארוכה. ולאורך הספר מופיעות טבלאות ועיגולים קבליים רבים.

בין דפי הספר מופיעות שתי הגהות בעצם כתב יד קדשו של המחבר 'בעל הלשם'.  ההגהה הראשונה בדף כה/1, הגהה נאה בת [2] שורות וז"ל: "והרי נכלל כל השם", בגוף הספר סימן בעל הלשם צורה נאה אמורה על ההגהה שבגיליון. ההגהה השנייה הינה בף לח/1, הגהה נוספת בת שתי שורות וז"ל: "שאמרו (בספ'[ר] יצי'[רה] פ"א [פרק א'])". הסוגריים העגולים במקור.

מלבד ערכם ההיסטורי של הספר כדפוס ראשון של הכרך הראשון - פרי ביכוריו של ה'לשם'. ושל הגהות המחבר הקדוש בספרו. גם ערכו הסגולי רב לאין ערוך, והוא מלא בשמות קודש, טבלאות וצורות קבליות, לצד כתב יד קדשו של גדול המקובלים העיוניים שחיו ופעלו בליטא בפרט ובדורות האחרונים בכלל.

בראש הספר מופיעות חותמות בעלות של תלמיד חבר של בעל הלשם, המקובל האלוקי רבי אהרן שלמה מהרי"ל. הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין כותב בספרו 'תולדות מחבר ספר לשם שבו ואחלמה' (ירושלים, תרצ"ה, עמ' ט') "שמעתי מפיו של המקובל אלקי הצדיק הרה"ג סבא קדישא רא"ש מהרי"ל שליט"א [רבי אהרן שלמה מהרי"ל, בעל העותק שלפנינו] שהרה"ק המחבר ז"ל בעצמו עסק בעשית הדיו, בעריכת הגלוש ובתיקון הקולמוסים לכתוב תירושי תורותיו בקדושה ובטהרה וגם היה נזהר בעת לימודו שלא לנגוע בצואת האף והאוזן והיו לו נוצות מיוחדות לזה וכן ראיתי בעיני". 

המקובל האלוקי הגאון הקדוש רבי שלמה אלישוב [תר"א-תרפ"ו], גדול המקובלים בליטא - ומגדולי מקובלי הדורות. בעת הלוויתו נראה לכל המשתתפים 'עמודא דנורא' (עמוד ענן ממיטתו ועד השמים) שעל פי המסורת הוא נראה רק בהלוויית 'חד בדרא' - גדול הדור.

ייחוסו: בהקדמתו שלפנינו מפרט בעל הלשם את ייחוס אבותיו וז"ל: "אשר לפי מה שקיבלתי מזקני משפחתי הנני הן מצד אבי והן מצד אמי מגזע האריז"ל. ומצד אחד הנני גם כן מגזע הר' הקדוש מוהר"ר שמשון מאוסטרופוליא זללה"ה וזיע"א".

חיבוריו הקבליים: רוב כתבי הגר"א בקבלה נערכו על ידו לדפוס, כפי שהסכימו כל גדולי אותו דור שאין בכל הדור כולו מי שראוי לכך יותר ממנו. הגהותיו על ספר "עץ חיים" נדפסו במהדורת ווארשא תרנ"א בשם הגהות הרב שב"ח [שלמה בן חייקיל]. סדרת ספריו [8 כרכים] המונומנטלית "לשם שבו ואחלמה" נדפסה בשנים תרס"ט-תש"ח, והם מספרי היסוד של לימוד חכמת הקבלה.

הערצתם של גדולי דורו: גדול הדור, בעל החפץ חיים, ביקרו כמה פעמים בביתו שבהומיל, ואף נשתהה אצלו במשך שבת שלמה. והוא התבטא אותותיו [באזני רבי אליהו דושניצר] כי "בעולם הזה עוד אפשר לזכות לראותו, אולם בעולם העליון יהיה מקומו בהיכלות העליונים גבוה מעל גבוה, ונהיה רחוקים ממנו", עוד אמר אודותיו החפץ חיים "אנחנו בונים למטה ומכוונים כנגד מעלה והוא ז"ל באשר נהירין לו שבילי עולמות העליונים בונה הוא בשמים עליותיו". החזון אי"ש אמר עליו שהוא ה"מקובל האחרון". הרב קוק קרא לו בכמה מקומות "גדול המקובלים בדורנו". גדולי ישראל התבטאו אודות ספרו שמיום שנגלו חיבורי הרמ"ק, לא יצא ספר המבאר חכמת הקבלה כמו הלשם. מסופר שכאשר הגיע הספר לבגדד, אזי ה'בן איש חי' לגודל התפעלותו מחידושי הקבלה שכתובים בו, ערך תהלוכה ברחובה של עיר בכבוד גדול לכבוד הספר, כמין הכנסת ספר תורה.

איש מופת: מקובל שאת ספריו היה כותב ב'השבעת הקולמוס' - "זה ראינו בעליל דבר פלא אשר הכתיבה בכלל היתה קשה לפניו מחולשת ידו הימנית בכ"ז בעת כתבו חדושי תורתו היתה היד כותבת במהירות נפלאה" (רבי אריה לוין, שם). בפטירתו נראה 'עמודא דנורא' שמקובל שנראה רק בפטירת גדול הדור וכה מתאר זאת רבי אריה לוין שנכח בלוויה: "ואמנם ראינו פלא כשהעלו את ארונו אל מעלת הר הזתים מנוחתו כבוד והתחילו להתעסק בקבורתו זכינו כל המשתתפים שמה לראות בעינינו עמודא דנהורה כעין מראה הקשת תחת כפת השמים ממזרח למערב עד סתימת הגולל, כולם ראו ותמהו"!

בעלי הספר המקובל האלוקי רבי אהרן שלמה מהריל [נפטר כ"ג חשון תרצ"ט], נולד בזאגר שבליטא. תלמיד חבר של בעל ה"לשם". עלה לירושלים בשנת תרס"ט, ונודע כאחד מזקני המקובלים הגדולים בירושלים ומראשי ישיבת "שער השמים". בעל מחבר ספרי "טועמיה חיים זכו" ג' חלקים (ביאור על ספר עץ חיים לרבי חיים ויטאל) "בירורי המדות" ועוד ספרים. רבי מנדל פרוש כותב בספר "בתוך החומות": שהרב קוק היה נוסע אליו לקבל ממנו ידיעת חכמת הקבלה והנסתר.

מפרט: 212 עמ', 31 ס"מ. עותק מהודר. שוליים רחבים. כריכת חצי עור מקורית, שמורה ונאה.

מצב; טוב מאוד. מעט סימני שימוש. חותמות בעלות. הגהות המחבר.