Very rare: a letter of blessings from Rabbi Nachometshe of Rahmastrivka. Jerusalem, 1932

Very rare: a letter of blessings from Rabbi Nachometshe of Rahmastrivka. Jerusalem, 1932
מכתב ברכות חשוב, חלקו בדפוס וחלקו בעצם כתב יד קדשו של בעל המופת האדמו"ר רבי מנחם נחום מרחמסטריווקא - מחשובי האדמו"רים בדורו, בנו ממלא מקומו של הרה"ק רבי יוחנטשע מייסד חסידות רחמסטריווקא. ירושלים, תרצ"ב [1932]. מכתבים בכתי"ק רבי נחומטשע הינם נדירים ויקרי ערך.

הרה"ק רבי נחומטשע מרחמסטריווקא שנודע בדורו כבעל מופת עצום [ראה הרחבה], מברך במכתבו שלפנינו את אחד מהתורמים לישיבתו בירושלים: "ואברכהו גם ברוך יהיה מאת ד' השוכן בציון והבוחר בירושלים בברכה המשולשת חיים וברכה למשמרת שלום ולטוב לו כל הימים ושיוכל להחזיק את ישיבתי בקודש מתוך הרחבה גדולה"

וכאן הוסיף הרבי ורשם תוספת ברכות בעצם כתי"ק: "ושייטיב לו השי"ת בכל עניניו וחפציו בתוך כלל ישראל אכי"ר. [ובזה הנני מעתיר בעדו ובעד כל ישראל לישועה וגאול שלמה בקרוב לטובה תכה"י] מנחם נחום בהר"ב זצוקללה"ה" וחותמו הקדוש "מנחם נחום בהרה"צ יוחנן זצוקללה"ה ירושלים עיה"ק ת"ו".

כידוע שכתבי יד קדשם של צדיקי הדורות נחשבים לקמיעות, ובפרט חתימות יד קדשם. עאכ"ו כתב היד שלפנינו המלא בברכות קודש בעצם כתב יד קדשו ובחתימתו של רבי נחומטשע מרחמסטריווקא.

מפרט: [1] דף, 22 ס"מ. בלאנק רשמי. בשילוב כ-[27] מילים בכתי"ק רבי נחומטשע, בחתי"ק המלאה וחותמו.

מצב; טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. סימני קיפול. קרעים זעירים בשוליים.

האדמו"ר רבי מנחם נחום טווערסקי מרחמסטריווקא [תר"ג - תרצ"ו], מענקי הרוח אשר שתלן הקב"ה ברוב רחמיו והותירם לפליטה להאיר לדור אחרון. עריסתו עמדה בבית אביו הרה"ק רבי יוחנן מייסד חסידות רחמסטריווקא ובנו של המגיד מטשערנוביל. נקרא ע"ש זקנו הרה"ק ר' מנחם נחום הס"ק מטשערנוביל בעל 'מאור עיניים' זיע"א. רבנו האריך ימים בזקנה מופלגת וכל צדיקי דורו הכתירוהו בתואר סבא קדישא כפי שמוכח מהמכתבים שהגיעו אל רבנו מארבע כנפות תבל.

רבנו נודע למשגב בקרב מקהילות בית ישראל כקדוש עליון משיירי כנסת הגדולה שמכל קצווי ארץ חרדו למוצא פיו חכם הרזים וכצדיק נושעות אשר שמע קדשו הלך על פני המדינה ומעון קדשו היה לתל שכל פיות פונים אליו צדיקי דורו אשר שחרו לפתחו והתבטלו אליו בהכנעה רבה ובהערצה גלויה ואף הפנו את אנשי שלומם לחסות בצלו הטהור עמדו משתוממים למול קדושתו ופרישותו עד זקנה ואחרית. בהערצה אין קץ מקרוב ומרחוק נתקבצו ובאו לחזות בעבודת קדשו אשר היתה מופלאת ביותר כולם ראו בו צדיק נשגב משיירי כנסת הגדולה אשר הם כבבואה לתלמידי הבעש"ט הק' סיפורי ההוד עברו מפה לאוזן ועיניו הצופיות היו לשם דבר כשאין דבר נעלם ממנו.

אביו הק' מתבטא עליו בביטויים נדירים ומפליגים ומחוה דעתו בנוגע להנהגתו את עדת ישראל ואף סומך ידיו עליו כמנהיג וכראש בני ישראל. גם אז בהיותו עלם רך בשנים כבר גילה רב חילו וכחו הגדול בשמים בבחינת ותגזר אומר ויקם, בעזוז כוחותיו הכבירים חולל אותות ומופתים בכדי לפקוד את אלה הנזקקים לדבר ישועה ורחמים והמשיך בזה כל ימיו ועוד בחיי אביו הק' יצא שמו כצדיק גוזר והקב"ה מקיים. בעמדו פעם בעידן שנות הילדות הצעירות בקודש פנימה לפני אביו מרן אדמו"ר רבי יוחנטשע מרחמסטריווקא נכנס יהודי ומסר לרבי פתקא דרחמי, רבנו הניצב לצד אביו נטל אח"כ את הקוויטל לידיו ועיין בו. אביו הק' בראותו כן הגיב שלא כדרכו בהתבטאות נדירה "דו קענסט שוין זיין א רבי".

רבנו האריך ימים בזקנה מופלגת וכל צדיקי דורו הכתירוהו בתואר סבא קדישא כפי שמוכח מהמכתבים שהגיעו אל רבנו מארבע כנפות תבל מספר ימי חייו הגיעו לכדי תשעים ושש שנים כשכל ימיו היו חטיבה אחת של עבודת קודש ועד יומו האחרון היה בצלילות דעת מדהימה בשנותיו המאוחרות כשכבר היה בגיל מופלג לא היה רבנו עולה כלל על יצועו היה יושב בלילה במשך שעות ארוכות אחוז שרעפים על כסאו שרוי בדביקות עצומה היה ולא נתן לעיניו תנומה כלל. ביום כ"ז שבט תרצ"ו נענה רבנו כי זהו יומו האחרון עלי אדמות וכי מחר הוא נפרד מהעולם.

סיפורי הוד נכרכו אחריו בירושלים של אותם ימים ונציין אחדים מהם. מעשה באשה שבעלה עזבה לאנחות וברח ליעד בלתי נודע. שמה העגונה פניה אל משכנו של רבנו לשאול את פיו כדת מה לעשות. הרבי שמע את הדברים ונענה שתיסע האשה לאמריקה, אך טרם יציאתה לדרך תבוא אליו להודיע על כך, והגם שלא ידעה היכן לחפשו בארץ רחבת ידים כאמריקה ודומה הוא לחיפוש מחט בערימת שחת, אולם בגודל אמונתה הלכה האשה ורכשה כרטיס להפליג עם הספינה העומדת לצאת לדרך. כאשר באו אל הקודש להפרד, לא הסכים לכך רבנו זיע"א ואמר מה זה בוער ימתינו נא עוד זמן מה. בלית ברירה המתינו להפלגתה של האוניה הבאה וכשהגיע זמנה להפליג באו שוב אל רבנו זיע"א לשאול אם עתה כבר הגיעה העת ורבנו ענה כבראשונה. כך השתלשלו הדברים פעם אחר פעם עד שפעם אחת כאשר נכנס אחד מקרובותיה אל רבנו לדון בענין מסוים שאינו קשור אל העגונה פנה אליו רבנו בשאלה מה קורה עם קרובתו ומדוע איננה נוסעת והמשיך לשאול האם אין אוניה המפליגה כעת? אמר לו הלה שכעת אין אוניה רגילה רק אניית משא שלא נוח לנסוע בה, אך רבנו לא קיבל את הנימוק הזה ואמר שילכו להזמין כרטיס לספינה זו. הפליגה האשה לאמריקה בספינה זו כשהגיעה למחוז חפצה ירדה האשה אל הנמל אל עבר חנות שמכרו משקאות כאשר, אך דרכה כף רגלה במקום נדהמה לראות את בעלה יושב שם בין השותים. תיכף הקימה קול צעקה והאנשים אשר שם עמדו שם תפסו את בעלה הפוחז וגררוהו אל בית הדין שם נתן לה גט פיטורין והאשה נשתחררה מעגינותה.

באחד מימי חג הסוכות עלו אל ביתו של רבנו משלחת נכבדה של הנהלת ישיבת חיי עולם בירושלים והשיחה נסבה בענינים שונים ובתוך הדברים סיפרו לו ששלחו משולח לארצות הגולה וכפי הידוע להם נחל המשולח הצלחה במשימתו. נענה רבנו זיע"א ואמר ולוואי שיהא לו כסף להוצאות הנסיעה חזרה. לא עברו ימים רבים ואל הישיבה הגיע מכתב מאותו משולח בו הינו כותב שאין לו מעות לנסיעתו בחזרה.

ליהודי נכבד בעמו מגזע היחס ובעל חסד גדול הוצע שידוך נפלא. אל אדמו"ר פלוני שבפולין הגיע שמעו של הבחור העילוי שיש לו וברצונו להשתדך עמו. הלה שהיה מבאי ביתו של רבנו פנה עם המכתב אל מעון הקודש ושיחר למוצא פיו רבנו. אמר לו כי בינתיים לא ישיב שום תשובה. הלה התפלא כי היה זה שידוך מובחר שבמובחרים, מה עוד כי האדמו"ר מתחייב להחזיק את בני הזוג על שולחנו והאברך יוכל להגות בתורה באין מפריע. אך נאמן להוראה השאיר את הענין כמות שהוא. כעבור תקופה הגיעה שוב מכתב מהאדמו"ר הנ"ל כי עדיין מצפה הוא לתשובתו החיובית ואם היא תתמהמה מלבוא יוכרח להאזין אל הצעות נוספות שעומדות על הפרק. פנה הלה שוב אל בית רבנו ורבנו אמר לו קשה לי להסכים לשידוך כי רואה אני שתפרוץ מלחמה קשה בפולין ומי יודע מה יעלה בגורל בנך אם ישתקע .

בניו הרה"ק רבי דוד ורבי אברהם דב מילאו יחד את מקומו בירושלים, ונכדו בנו של רבי דוד הנו האדמו"ר רבי יוחנן המפורסם מירושלים סבו של הרבי הנוכחי.